(א) עלתה י' שבירבה. כלומר האות הקטן שבכלם וגם מפני שהיו"ד האית"ן הופך מלת רבה להיותה לעתיד (ועיקר הענין רומז שפגם חטא שלמה היה בי' זעירא). ובירושלמי ספ"ב דסנהדרין ושה"ר פ"ה פ"ח פליגי ביה מי קטרגו עיין שם:

(ב) **ומנין.**שנטל אותה מה"ת וחזר כו' כצ"ל:

(ג) **בן יקא שאיגר ד"ת כו'.**כ"ה בתנחומא כאן ובריש קה"ר וכצ"ל:

(ד) **לא אמר אלא בשביל לא יסור לבבו.**זהו פירוש נאם הגבר לאיתיאל (הראשון) שהקב"ה אמר וצוה כן לגבר בשביל שיהיה אתי אל ולא יסור לבבו מה' ולכן אמר שלמה בלבבו לאיתיאל ואוכל כו':

(ה) **מה שהייתי מחכים על ד"ת כו'.**אפשר רומז למקרא (קהלת ז) אל תתחכם יותר למה תשומם. וזהו שמסיים כאן להלן שלפי שהרהרתי כו' נכשלתי כו':

(ו) **הוא נמלך בפמליא כו'.**מפורש בקה"ר דדרש עשוהו לשון רבים:

(ז) **וכה"א כל אמרת אלוה צרופה.**זה נאמר אחר נאם הגבר לאיתיאל (וכתיב בתריה אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת) ופירושו לפי המאמר דכאן צרופה ובחונה מפי כל ב"ד שלמעלה:

(ח) **שלפי שהרהרתי כו' נכשלתי.**אפשר רומז לקרא דאל תוסף כו' פן יוכיח בך ונכזבת דכתיב בתריה כמש"ל:

(ט) **המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו.**אפילו העוסק בצ"צ שהוא מצוה ומבטלין מד"ת לצרכו והעוסק בו כעוסק בד"ת. מ"מ משכח למודו ע"י:

(י) **מתנה.**וכי תעלה על דעתך שהיה משה כו' כצ"ל ועיין ידי משה:

(יא) **אלא הם שהקניטוהו.**ואמרו כל הכועס חכמתו מסתלקת כו':

(יב) **ד' גאולות כו'.**ב"ר פר' פ"ח וש"נ:

(יג) **היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים.**מכילתא בא סוף פרשה ט"ז:

(יד) **מפרש.**ואומר אליהם איש שקוצי כו' כנ"ל: