בפרש"י בד"ה הרי אלו טהורין לתרומה ולא חילק כו' עכ"ל לפי מה שהבינו התוס' דהא דקאמר וה"מ בכלי טהור אבל בכלי טמא מגו כו' אף בקודש קמיירי הך דהרי אלו טהורין אבל רש"י ז"ל לא מפרש לה הכי אלא כמו דגזרינן כלים אף בשיש בהם כשפופרת הנוד חוץ מסל וגרגותני משום דחזי ליה ע"ה ויטבול גם בכלי שאין בו כשפופרת ה"נ איכא למגזר לגבי קודש בכלי החיצון טמא משום דחזי ליה ע"ה ויטבול גם בטהור אבל הא דקאמר והנ"מ בכלי טהור כו' קאי אגופא דדינא דהיכא דאין בו כשפופרת הנוד דודאי אסור אף בתרומה משום דלית ביה עירוב מקואות קאמר דה"מ בכלי טהור אבל בכלי טמא כו' דבתרומה לא גזרינן כלל כדמסיק והשתא הא דתנן הרי אלו טהורין דוקא לתרומה כפרש"י והא דקתני במתני' אבל לקודש אף בשניהם טמאים כפרש"י במתני' כנ"ל לדעת רש"י:

בד"ה והא דר' אילא כו' והמטביל כלים לתוכן אינן טהורין לקודש עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה אבא שאול אומר כו' והטבילן קאמר בעבר עכ"ל כצ"ל והס"ד ואח"כ מ"ה שלא יהא בונה במה כו' לכך נאמנין ע"ה על שמירתם כו' עכ"ל פי' על שמירת מי חטאת וק"ל:

בד"ה לא מקבלין מנייהו רש"י כו' לפי שחבירים מטהרים כו' ול"נ דפותח בחביתו לא התירו כו' עכ"ל נראה משום דמשמע מפרש"י דבדין הן טהורין ונאמנין ואהא כתבו דל"נ דהא פותח חביתו לא התירו אם לא כו' ואל"ה הוה טמא למפרע מגע הרגל וא"כ הא דאפילו ברגל טהורין אינו בדין: