גמ' מיתיבי המבשל כו' הפיגול והנותר והטמא שבשלן בחלב חייב כו' אע"ג דאיכא לאוקמא דוקא בבישול דלא הוי אלא חד איסור מכל מקום איכא לאותיב ללישנא קמא דאיכא מאן דסבר דאבישול נמי לא לקי וק"ל:

תוס' בד"ה בחלב פרה ורחל מנין כו' ובחנם דחק בקונטרס עכ"ל לפי' הקונט' דהך ברייתא ס"ל גדי דווקא ומהאי ק"ו ליכא למילף בחלב פרה ורחל אלא כשאינו מינו צ"ל דפרה ורחל במינו יליף ליה במה מצינו מפלגא דדינא משאינו מינו וכי פרכת מה לשאינו מינו שנאסרה בהרבעה מינו דגדי יוכיח ותו ליכא למפרך מידי דהכי *) בדפו"י הגי' אבל אי בעלמא [אין] איסור חל על איסור דלא יליף וכו' נמי צ"ל לפי' הרר"י הטעם דיליף לקמן קטנה במה מצינו מיהו אי לאו הכא ק"ו לפרה ורחל לשאינו מינו לא הוה ילפינן מינו דפרה ורחל במה מצינו ממינו דגדי דהא גדי דוקא הוא ודו"ק:

בד"ה פרה ורחל כו' וא"ת חיה ועוף יוכיחו לר' עקיבא כו' עכ"ל ולא תקשי להו בהמה טמאה תוכיח לכ"ע משום דאיכא למימר דמה לבהמה טמאה דאין איסור חל על איסור ומדלא לקי אאכילה אבישול נמי לא לקי וק"ל:

בד"ה מה לאמו שכן כו' תימה לרבנן חיה תוכיח כו' עכ"ל היינו לשיטתם שכתבו דבמינו בפרה ורחל לא אצטריך ליה הכא דבכלל גדי סתם הם וה"ה חיה דבכלל בהמה היא והמ"ל חיה תוכיח וה"ה מחיה גופא במינו ה"מ למיעבד הק"ו ודו"ק: