בפרש"י בד"ה הא לא עירבה כו' ושאינה מעורבת אסורה דהא פשיטא כו' דכבר תני לה לעיל כו' עכ"ל ובקושיא דלעיל דפריך מאי איריא רגל אסורה רגל מותרת נמי ולא תקשי ליה דאימא לגופיה אתא לאשמועינן דפנימית שאינה מעורבת אסורה דמ"מ שתיהן אסורות לא איצטריך למתני דחיצונה אסורה אפי' ברגל המותרת וק"ל:

תוס' בד"ה אלמא רגל כו' הא דלא מוקי בעשתה דקה כו' ההיא דשכח אחד מן הפנימית בלא עשתה דקה עכ"ל משמע להו דאין לחלק וברגל אסורה נמי שרי ע"י דקה ודקשיא להו לאוקמא ההיא דשל יחידים בעשתה דקה ודייקינן מינה דבשל רבים צריכין לערב ה"ק של רבים צריכין לערב משום שנים הדרים ביחד ואסרי אהדדי אבל היחיד (אף) שהוא בחיצונה שרי ע"י דקה גם אם לא עירבו ב' הפנימית ומיהו קצת קשה לדברי התוס' כיון דדקה מהני לר"ע אפי' ברגל האסורה אמאי לא מפליג הכא ברישא דקתני החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות בד"א בלא עשתה דקה אבל בעשתה דקה החיצונה שרי ודו"ק: