תוס' בד"ה אם יש באיצטבא כו' ותימה דבסמוך בעינן שיגיע סולם עד כו' עכ"ל יש לדקדק אמאי לא תקשי להו לפרש"י מהך דזיז היוצא כו' והניח עליו סולם כו' דבעי הזיז להיות ד' על ד' והכא אמאי לא בעי איצטבא עליונה ד' על ד' ולפר"י ניחא דה"נ הכא בעי ד' על ד' ויש ליישב דהכא בסמכו לאיצטבא לכותל גופיה סגי במשך ד' אבל התם בסמך הסולם לזיז ולא לכותל בעי זיז גופיה ד' על ד' להיות פתח לכותל ודו"ק:

בא"ד ואיצטריך לאשמועינן באיצטבא כו' ה"א דסולם כו' עכ"ל ר"ל דהשתא לפר"י ניחא דאיצטריך איצטבא וסולם פורחות אבל לפרש"י דאיירי בפורחות ויש אויר בין השליבות א"כ לא איצטריכו תרוייהו דבין באיצטבא ובין בסולם איכא אוירא וק"ל:

בא"ד ולא חשיבא כסולם כל שהוא דחזי לעלייה ומבטל האויר שתחת הזיז עכ"ל ומה"ט דחזי לעלייה ה"מ התוס' למיעבד צריכותא לעיל דאי לאו איצטבא דלא הוה קאמר רק סולם ה"א דוקא סולם דחזי לעלייה אבל איצטבא דלא חזי לעלייה לא אפילו אין בין זה לזה שלש ומיהו גבי זיז הכא לא ניחא להו למימר דעדיף מאיצטבא מה"ט שכתבו לעיל דמיירי באחורי הסולם מחובר וליכא אויר בין השליבות משא"כ באיצטבא דהוי אויר דהא כיון דבסולם כל שהוא קאיירי לא עדיף מאיצטבא דיש בו נמי רגל כל שהוא ודו"ק: