בפרש"י בד"ה לוד ואונו כו' ובמתני' דערכין תנן תרתי מינייהו דקא מני לוד ואונו כו' עכ"ל כך היה גרסתו שם אבל בכל נוסחאות שלפנינו במשנה שם לא מנה אלא אונו וכמ"ש התוס' בשמעתין וק"ל:

תוס' בד"ה הא אלפעל בננהו כו' אבל הכא דהוו ג' בשלשתן לא שייך למימר שהן כפולות עכ"ל אין זה מדוקדק דגיא חרשים לא כתיב בקרא ולא פריך אלא אלוד ואונו אלא דצ"ל דבתרתי נמי לא שייך שהן כפולות וק"ל:

בד"ה נשים חייבות כו' וקשה דהא בתוספתא תני בהדיא דטומטום כו' ופשיטא דלא עדיפא אשה מאנדרוגינוס כו' עכ"ל צ"ע אמאי לא תקשי להו בפשיטות מרישא דקתני בטומטום שאינו מוציא מינו ולא אינו מינו והיינו ע"כ דשמא זה הקורא אשה הוא ועיין יישוב לזה קצת בב"י טור א"ח סי' תרפ"ט וק"ל:

בד"ה פסק ואומר על הנסים כו' לשעבר ומשום הכי תקנו בה על הנסים כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה מאי אריא פורים כו' דמש"ה לדרוש בו ביום אפי' בי"ט דדרשינן ל' יום כו' עכ"ל כצ"ל: