גמרא בזמן שעשאה לכבודו שפטורה כו' כצ"ל:

פרש"י בד"ה ואמר ר"נ כו' אלמא ציצית בטלית שאין בו שיעור יש בו כו' ובד"ה אלא כו' פטורה כגון כו' הד"א ובד"ה ור"ש כו' במציעתא הס"ד ובד"ה סרבלא כו' מנט"ל דפטורה מציצית הס"ד ובד"ה כלי קופסא כו' דהואיל ועומדת היא כו' ובד"ה לכבודו לתכריכין למיתתו הס"ד ואח"כ מ"ה ודאי רמינן ליה דאי לא כו' ובד"ה יתפור ולא כו' ויוסיף עליו עד ארבע כו' ובד"ה ולא יתפור דהכא חיישינן להכי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה תכלת (הנמדה"ק) אין כו' דאין לחלק כיון דלההוא גברא דהוי כו' פרק בא לו דעת לעשות כו' ר"י בן בבא אומר ביחוד (פטרן) בטלו חכמים כו' כצ"ל:

בד"ה ענשיתו כו' שאין אדם חייב לקנות טלית המחויב אם אין לו כו' עכ"ל לא ידענא אמאי לא מחויב לקנות אם אין לו טלית דהא למ"ד חובת גברא הוא קיימא ואין לפרש אם אין לו מעות דהא ודאי בעשה גמור נמי לא שייך מכרו כו' ודו"ק:

בד"ה אין פוטר כו' זה אלי ואנוהו א"כ מיירי בשיראים דעביד במינו ומה דפי' כו' לאו כו' עכ"ל כצ"ל מת"י וק"ל: