בפרש"י בד"ה והן טהורין עד שישהה דכתיב והאוכל וגו' ודרשינן בת"כ כו' ליתן שיעור לשוכב כדי אכילה כו' עכ"ל והגירסא בילקוט מכוונת יותר והכי איתא והאוכל יכבס וגו' אין לי אלא האוכל מנין אף השוכב תלמוד לומר והשוכב בבית יכבס וגו' אין לי כו' אם סופינו לרבות הכל מה תלמוד לומר האוכל והשוכב ליתן שיעור לאוכל כדי כדי שיאכל שוכב וכמה כדי אכילת פרס כו' ע"כ דהיינו דאיצטריך נמי שוכב להא דאמרינן מיסב ואוכל וק"ל:

תוס' בד"ה גפן כדי רביעית כו' וקשה לפר"ת דמנ"מ דמשערינן אותו זית בכוס מלא יין כו' עכ"ל והתוס' בריש עירובין הקשו גם לפ"ה כך וא"ת ומאי נ"מ לשער ביין דהא כלי המחזיק רביעית הוא ביצה ומחצה ומה שמפיל ביצה ומחצה בין מים בין יין אם שיעור עלין ולולבין שאכל יפילו כל כך חייב כו' עכ"ל וע"ש תירוץ בזה בגליון שם: