תוס' בד"ה מ"ס קנס לעניים כו' וקנס לעניים דקאמר הכא אין לפרש דוקא לעניים לוים כו' עכ"ל ויש לתמוה לדבריהם היאך קס"ד למימר דוקא לעניים לוים קאמר דא"כ קרא דוהיה הכהן בן אהרן עם הלוים במעשר הלוים דמיניה ילפינן קנסא לעיל היאך מתוקם וכן לפי' הר"ר יוסף דבלשכה היו נותנין אותו לכהנים משום דעניים שכיחי בהו כמ"ש התוס' לעיל ובתוס' פרק האשה שנתארמלה כתבו ג"כ כל דבריהם שבשמעתין אך שהקדימו דבריהם אלו ואח"כ כתבו הא דפי' הר"ר יוסף ממה שקנסו לוים וכן נראה דדבריהם אלו כבר נאמרו מקודם ממה שכתבו לעיל בפשיטות לראב"ע דלא שקלו לוים כלל כו' ועדיין לא פירשו זה אלא בדיבור זה ולפי זה שנקדים דברים אלו יש ליישב קצת התמיהא ודו"ק גם מההיא דפרק הספינה שכתבו התוס' לעיל דקאמר דיהיב ליה לכהן מוכח שפיר דלאו דוקא לעניים לוים דאם כן היאך מיתוקמא לר"מ כמו שפירש לעיל התוס' אלא לפי שהתוס' בפ' האשה שנתארמלה לא דברו מזה כלום ואגב שיטפא לישנא דתוס' דפ' האשה שנתארמלה אזלי כאן בדבריהם אלו: