בפרש"י בד"ה חוטן כפול כו' ומין שבו הס"ד ובד"ה ה"ג ויעשו את כו' מינים אחריני בהדיה הס"ד ובד"ה בן נכר כו' צ"ל קודם ד"ה מאן אמרה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ויליף משזר כו' השזירה כ"ד כו' אף כאן השזירה כ"ד כי התם כו' אלא ששה הס"ד ואח"כ מה"ד נעביד ד' כו' וי"ל פתילים כתיב מיעוט פתילים שנים כו' עכ"ל דבריהם תמוהים דהא לאוקימתא דרב אשי קיימינן ומי הכריחם למנקט אליביה הך דרשא דמיעוט פתילים שנים וכשנקצץ כו' דהא בלאו הכי מהך דרשא דמייתי מדכתיב בכל חד בתוך מוכח שפיר דהוו ד' ואם נאמר דהך קושיא שהקשו דאה"נ נעביד זהב תמני קשיא להו נמי לאוקימתא דרב אחא ב"י א"כ לדידיה לא תקנו בהא דתפסת מרובה כו' אלא דלא הוי זהב ח' אבל אכתי קשה דלהוי זהב ו' דומיא דשאר מינין שבו וי"ל בדוחק דלא באו ליישב אלא לרב אשי אלא שהכריחם למנקט לרב אשי הך דרשא דמיעוט פתילים שנים כו' דאהך דרשא שייך למימר דתפסת מרובה לא כו' מה שאין כן אהך דרשא דבתוך דלא שייך לומר בה מיעוט רבים שנים ותפסת מרובה לא כו' כיון שלא הוזכר בפסוק מיעוט ורוב ודו"ק:

בא"ד לא תפסת והא דפריך ואימא זהב נמי ו' כו' עכ"ל כצ"ל: