Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Divorce Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הראב"ד השיג ואם נתקיים בחותמיו ולא הוצרך לומר בפני נכתב למה אם הביאו פסול ע"כ. נ"ב נראה לי דטעמו של רבינו משום דאינו נאמן לומר שעשאהו שליח והו"ל ספק אם עשהו שליח או לא ואפילו יודה הבעל כמ"ש ה"ה פ"ט הלכ' ל"ב:
כתב ה"ה אבל אם א"ל הולך וכו' עד אמר אביי נקטינן שליח מתנה כשליח הגט למאי נ"מ להולך לאו כזכי וה"ה לתן. נ"ב ק"ל דבגמרא אמרו שליח מתנה כשליח הגט, ובמתנה כתב הרמב"ם דתן הוי כזכי. ועיין בהרשב"א פרק כל הגט דף ל"ו:
כתב ה"ה שליח האשה וכו'. עד וזה דעת רבינו שהאריך בבאור הא לך גט כמו שאמרה ע"כ. נ"ב קאי באם אמר לו הולך ותן לה ולא אמר כמו שאמרה:
כתב הראב"ד ז"ל דברים בגו שאם הביאו השליח ממקום שצ"ל בפ"נ ובפ"נ וכו'. נ"ב לא הבנתי זה דהא דשליח נאמן היינו משום דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן דמי וא"כ כל שלא קראו העדים הגט לא שייך לומר כן:
כתב הר"מ ז"ל יכול לבטל לזה שלא בפני זה ואפילו בפני ב' אחרים. נ"ב רבי איירי לעיקר הדין והא קמ"ל דלא אמרינן מילתא דאיתעביד באפי עשרה צריכה אפי עשרה למישלפה וזהו דקאמר ואפילו בפני שנים אחרים וסובר הוא ז"ל דפלוגתא דרבי ורשב"ג בהכי הוא וכלישנא בתרא והשתא א"ש הא דכתב בסמוך ואפילו היו י' משבטלו וכו' דבהא לא פליג רבי ורשב"ג: