Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הל"מ באמצע לשונו ז"ל ואי אית ליה לרבינו דזריעה וכו' א"כ אמאי לא לקי וכו'. נ"ב עיין בתוס' שם בקידושין וליתנהו לדברי הרב המחבר:
כתב מרן בכ"מ ז"ל באמצע לשונו וכתב הר"ן שהרמ"ך השיגו כו' עד נראה מדבריו שמפרש וכו'. נ"ב לא ידעתי היכן נראה כן דאדרבה הר"ן כתב דרבינו השוה את הרואה ללוקט כלומר כמו שאינו יכול ללקוט ביד כן הוא הרואה ואם מפני מה שכתב הר"ן ז"ל בסוף דבריו דכיון דקי"ל כמר בריה דרבינא נקטינן כותיה הבין כן. גם זה אינו דכונת הר"ן לומר דנקטינן כמר בריה דרבינא כל דמשוה ערלה לכלאים דהא נקטינן כותיה והכי סיים הר"ן אבל לא במה דשני לקולא:
כתב הר"מ ז"ל עכו"ם וישראל שהיו שותפין בנטיעה וכו' עד ואם לא התנו מתחלה אסור. ע"כ. נ"ב נראה דהיינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד מותר דהו"ל חליפי ערלה כמבואר פ"ח:
הקשה הל"מ באמצע לשונו על הרמב"ם ז"ל דבכלאים אי מפרש וכו'. נ"ב ול"נ דרבינו סובר דכלהו ילפי מתרומה וחד מהנך דהיינו חלב וע"כ אפי' שאר משקין דהא חדש וחלב לאו זיתים וענבים נינהו והא דנתמעטו בתרומה זיתים וענבים היינו מדין מלקות והא דלא לקי בזיתים וענבים אלא גבי ערלה וכלאי הכרם ולא באינך היינו משום דלא כתיב בהו זיתים וענבים: