Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Inheritances Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האומר זה בני. כתב הל"מ הטור וכו' מכל מקום בנו האמינו תורה. נ"ב כן כתב הסמ"ע אבל א"נ כן מהגמרא דקאמר מפני מה האומר זה בני נאמן מגו דאי בעי מגרש לה אלמא אין ההיכר לומר זה בני וכן נראה מדברי ה"ה פ"ג מהל' יבום:
כתב הראב"ד אבל אם העיד עליו שאמו משוחררת. נ"ב נ"ל דדוקא באומר בני הוא שנשתחררה אמו הוא דאינו נאמן דלא אמרי' מגו לחצאין אבל באומר שחררתי את עבדי נאמן כיון דבידו לשחררו עכשיו וכן הוא דעת רבינו: כתב הל"מ על מ"ש ה"ה דאוקי חזקה וכו' אבל קשה וכו' משום האי מגו דשחררו. נ"ב נהי דבידו לשחררו אבל אינו בידו לגיירו ע' פ"י מהלכות גירושין. ועוד טעם אחר דמגו הכא לא מהני כמ"ש ה"ה פט"ו מהלכות איסורי ביאה דלבוא בקהל צריך ראיה ומעלה עשו ביוחסין:
השביח השתות. כ' ה"ה והטעם מפני שזה ודאי וכו'. נ"ב ולי נראה דהטעם מפני שגוף הקרקע לראובן. וע' במהרי"ט בח"א סי' נ"ט ובפ' כ"ח מהלכות מלוה בדין ב"ח אומר אני השבחתי והיתומים אומרים אנו השבחנו וצ"ע בטאה"ע סי' נ' בשבח סבלונות: