Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Oaths Chapter 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בד"א בשאר כתבי הקדש אבל הנשבע בתורה וכו'. והראב"ד ז"ל השיג וז"ל מה ראה לחלק בין תורה לשאר כתבי הקדש וכו'. נ"ב עיין מ"ש הרמז"ל בספ"א מהל' נדרים ז"ל נדר במה שכתוב בה הרי זה אסור שהרי כתוב בה איסר ונדר עכ"ל. ולכאורה נראה מפשטן של דברים שמלבד מה שחלוקים עם הראב"ד לענין שבועה בנשבע בשאר כתבי הקדש גם יש מחלוקת ביניהם לענין מתפיס בנדר דלסברת הראב"ד ז"ל דבאזכרות קא מתפיס כל שכתוב בה אזכרות אף שאין כתוב בה איסר או נדר הויא התפסה אמנם לסברת הרמב"ם ז"ל לא הויא התפסה כי אם דוקא כשכתוב בה איסר או נדר ולאפוקי כשאין כתוב בה איסר או נדר כגון שאין לפניו אלא מספר בראשית או תפילין ומזוזות. ודוחק לומר דמ"ש הרמז"ל בהל' נדרים שהרי כתוב בה איסר ונדר וכו' דעל גופא דתורה קאמר ועוד יש ביניהם דבספרים הנדפסים לדעת הראב"ד ז"ל לא הויא התפסה ולדעת הר"מ ז"ל הויא התפסה כיון שכתוב בהם איסר או נדר, הן אמת דצריך להבין דאם איתא לפום פשטן של דברים דהרמז"ל ס"ל דוקא אם כתוב בה איסר או נדר דאמאי לא אמרינן דעתו על האזכרות כמ"ש בהלכות שבועות והאזכרות הם מוקדשים ע"י אדם וכוונתו לקדושה, וצ"ל דהרמב"ם ס"ל דהאומר בתורה לא אמרינן בקדושת התורה קאמר ואע"ג דכוונתו לכך משמעות הלשון נראה שנשבע על הכתוב שם ולא על הקדושה שבהם. ועדיין לא יצאנו ידי חובה דמהירושלמי שהביא הראב"ד הוי תיובתיה: