אסור לאכול מצה. הטעם דאז שבועתו חל בכולל שאר ימים שהם דברים המותרים עם דברים האסורים שהם בשב ואל תעשה אף באיסור דאורייתא ועיין בשבועית בתו' דף כ"ד ד"ה אלא שמחלקין תוס' בשם ריב"א בענין אחר בין אם מזכיר פסח בשבועה ואז אינו חל שבועתו אפילו בכולל משא"כ שאינו מזכיר שמו דפסח והראב"ד בס' תמים דעים בהשגותיו על בעל המאור למסכת פסחים בסימן רמ"ה מחלק עוד בענין אחר בין אם חל שבועתו קודם חיוב מצה שכבר נכלל האיסור עם ההיתר חל שבועתו אבל אם כבר חל האיסור כגון שנשבע בפסח עצמו אין זה כולל אלא מתחיל באיסור עכ"ל ועיין בי"ד סימן רל"ו:

בליל פסח. דאז יש כאן כולל דבר ההיתר וזו הוא כדעת ר"י שבתוספות שם מה שא"כ לדעת ריב"א שכתבתי אף בכולל אינו חל שבועתו כה"ג ואין להקשות דאף אם אמר בליל פסח גם כן איכא כולל דברים מותרים דהיינו מצה עשירה וי"ל כיון שהזכיר בליל פסח כוינתו דוקא מה שיוצאין בפסח י"ח מצה כמ"ש הריב"ש סימן שצ"ח הובא בב"י בי"ד סימן רנ"ו בהג"ה ש"ע שם ס"ס רט"ז (ועיין בתשובות מהרי"ט חלק י"ד סימן מ"ז שמפקפק על הריב"ש בזה) אבל אם לא הזכיר ליל פסח אפשר דאף מצה עשירה בכלל שבועתו ומבואר בי"ד דסתם נדרים להחמיר ופרושיהן להקל ועיין במ"א מה שהשיג כאן על הע"ש וכבר כתבתי לעיל ר"ס תע"ג שאין זו השגה כלל על הע"ש:

לוקה ואוכל. ואם נשבע שלא לאכול מרור או ארבע כוסות הסכמת האחרונים דשבועתו חל כיון שהם רק מדרבנן אבל כופין אותו להתיר שבועתו וכמו שנתבאר לעיל סימן תי"ח וסימן תק"ע אך שהלבוש כ' שם די"א דאין השבועה חל בלא כולל אף אמצוה דרבנן שיש לה סמך מדאורייתא אין לדבריו עיקר ויסוד כלל וכמו שהאריך ולהשיג עליו הש"ך בי"ד סימן רט"ו ס"ק י"א ועמ"ש לעיל סימן ער"ב. ס"ק י"ט ועוד דאפשר דאין כאן סמך דאורייתא וכמ"ש בשכה"ג באורך ודלא כמהר"ש הלוי בתשובה חלק י"ד סימן י"ב שנמשך בזה אחר הלבוש ע"ש: