רש"י בד"ה לקתה כו' זה שנקטע רגלו כו' נ"ב נראה בעיני ט"ס מ"ש ברש"י לעיל שנקטע רגלו ובסוף שנקטעה ידו אלא להיפך הוא כמ"ש התוס' דאי לאו הכי לא מיושב כלל מה שמשיב מדת הדין לא לקתה שכבר נתן לו כו' ועוד בנקטע רגלו לאו בר שומר קישואין הוא כמו שמסיק ובגמרא מסיק להדיא גבי דלי דולא לאו אגרא דשומר קישואין הוא שקיל אלא ט"ס הוא מי שטעה ברש"י ולא הבין שמיתפח מחולי זה הוא כמ"ש התוס' ומדעתו בודאי הגיה ושיבש ותדע דהא במתני' כבר הוזכר ידו קודם רגלו וכן הברייתא גופא מסיק בשינויא שכבר נתן לו דמי ידו ורגלו ומזכיר ידו קודם נ"ל ואחר רוב העיון בא לידי פי' ישן ונמצא בזה הלשון דכי איתפח גברא מחולי זה קודם שנקטע כו' והיינו כמו שהגהתי [עיין במהרש"א]:

בד"ה צמתה כו' שהגידים צומתין הס"ד: