גמ' השוחט שבא לימלך כו' אומר לו לך שחוט כו' כצ"ל:

שם אדרבה הא עדיפא נמחק אדרבה ונ"ב נ"ל טעות:

שם אמר רבי זריקא כו'. נ"ב קאי אכולה מתניתין למאן דשרי לכתחלה לחפור בדקר ולכסות כן פי' התוס' לקמן (ביצה דף ט') בד"ה אמר ר' יוחנן כו' ע"ש:

רש"י בד"ה מיצרא כו' ועוברין בו בדוחק ע"י כו' כצ"ל:

בד"ה וסיים בחמץ כי כל אוכל מחמצת והוה ליה כו' כצ"ל:

בד"ה לענין אכילה כו' דתמן חייב בכזית כשאור באכילתו וכדר' זירא אבל לביעור כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה הא לא כו' הכסוי לא ישחט כו' הד"א:

בד"ה השוחט כו' שבא לשחוט ובא לימלך כו' ב"ש אומרים כו' כצ"ל והס"ד:

תוס' בד"ה לומר לך כו' ופי' הקונטרס דהלכתא גמירא וכו'. נ"ב ול"נ דהכי פירושו דהלכתא גמירא לה היכא דאפיק מכזית דהוה ככותבת דהלכתא גמירא לה כו' כצ"ל:

בד"ה דאמר ר' זירא כו' ידענא שפיר דחמץ בכזית כו' כצ"ל: