גמ' דאתחזק איסורא דא"א כו'. נ"ב והא דקאמר הוי דבר שבערוה חדא ועוד קאמר כלומר ועוד הוה ליה דבר שבערוה ומשום דביבמות פרק האשה רבה מספקא לן היכא דאיתחזק איסורא ואין בידו לתקן אם מהימן אם לאו ואיכא מ"ד דמהימן אמר הכא ה"ל דבר שבערוה כלומר ואף כשתמצא לומר דאפי' היכא דאתחזק איסורא מהימן הכא שאני דה"ל דבר שבערוה ואין פחות משנים ע"כ לשון רשב"א בחדושיו:

בד"ה ואין דבר ערוה שראוי להתירו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ואם יש עליו עוררין כו' ולא נטעון מזויף הוא וכו'. נ"ב וה"ה ללקוחות ויתומים וק"ל:

בא"ד מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו כו'. נ"ב פי' ונאמן לומר פרוע הוא מיגו דאי בעי אמר מזויף וק"ל:

בד"ה דאתיוה כו' וקשה דאטו בכיפה תלו לה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' וכי העדים תלוין לה בכיפה של ראשה וכו בפ"ק דסוטה דף ז ע"א: