רש"י בד"ה זכות הראויה כו' בחזקת מגורשת כו'. נ"ב יש להקשות בכאן מאי קנוניא איכא הכא והרא"ש כתב שמשום הכי יש לפסוק כרב אדא ואני אומר שרש"י היה נשמר בזה וכתב מאחר שכבר זכתה כו' והכי קאמר נהי דליכא קנוניא מ"מ היא גופה יכולה להנשא אם רצונה לתלות בדבר מה איך שנתחלף אחר הגט ואפי' הוא הבעל הראשון עומד וצועק שלא נתחלף אלא שמתחלה נתן כך לאו כל הימנו לאבד זכותה שיצא עליה בשכבר חזקת היתר ודו"ק. (עיין במהרש"א):