גמ' זו פרת דבורסי ההוא גברא כו' אמר רב חלזון הרי היא כגולה. (זה הפירוש שייך על תחומי בבל) ונ"ב ציור זה@ מצאתי בספר ישן והעתקתיהו והיינו דסבירא להו דרבי יוחנן בא להוסיף על שמואל כמו ששמואל מוסיף על רב ולפי זה צ"ל הא דמתמה תלמודא אדרב לייט אדשמואל לא לייט משום דאביי היה מבבל ורב ושמואל נמי מבבל הוו לאפוקי רבי יוחנן שהיה מארץ ישראל ופשיטא שלא יבואו לסמוך יחוסא דבבל על רבי יוחנן כי אם על רב ושמואל שהיו נמי מבבל ואפשר נמי לומר אביי דהוה לייט אדרב לא הוה שמיע הא דרבי יוחנן דהוה מא"י ותלמודא הוא דקא מסדר רבי יוחנן בתר דרב ושמואל לפי שהוא מוסיף עליהם. אכן נראה גם כן לפרש דמעברת דגיזמא הוא למטה מאקרא והרצועה מושכת הימנה באלכסון לצד מעלה ומסבבת כל מקומות הפסולים כגון אקרא וגישרא ואיהו דקירא ויורדת לשוט מישוט והמדקדק בלשון רש"י יראה כמו שפירשתי (עיין במהרש"א). רש"י בד"ה תכלתא דבבל כו' נ"ב פי' בערוך מה תכלת מובחר שבגלימא כך זו מובחרת של ארצות בבל פי' אחר אחרית בבל עכ"ל:

תוס' בד"ה בין הנהרות כו' וצ"ל דשני מקומות כו' נ"ב ונראה בעיני דאינו קשה כל כך דנהי דעומד בין הנהרים ס"ס מאחר שגבוה כל כך ומשוך לצד דרום לא מהני ומשו"ה לא פירש רש"י מידי בהא דבין הנהרות כו' דהוו מקומות אלא סבר כפשוטו וכל מה שפירש רש"י לעיל על שפת הנהר כו' מבפנים על שפת הנהר כי כך היו המקומות יושבין בשפת הנהר ומשו"ה פירש רש"י דלא בעי למטה בפרת כו' לפי שבבל מושכת למטה הימנו משמע דאפמיא תתאי לפנים מדגלת יושב ודו"ק. (עיין במהרש"א):