גמ' אמר רב פפא ש"מ מכריך כריך ליה כו'. נ"ב ולפי זה לא שייך לשנויי עוד שאם תלד ולד דרך דופן כו' אפילו אליבא דרבנן דהא א"א כלל ומתחלה קודם שידע הברייתא בעי לשנויי כך ודו"ק:

שם דסנדל קדים ונפיק גבי כריתות כו' דולד קדים ונפיק רב הונא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה למאי הלכתא כו' הבא אחריו ומשני כו' הד"א:

בד"ה ש"מ כו' הכי הוא מכריך כריך כו' הד"א:

בד"ה הויא לידה כו' כילוד אבל כו' הד"א:

בד"ה הבית טמא כו' דולד הוה בה ומת. נ"ב עי' בתוס' דלעיל בדף י"ח ובגמ' לקמן:

בד"ה הולד נימק צ"ל נימק הולד:

ד"ה שיאחזנו צ"ל קידם ד"ה שדרו:

בד"ה אמר אביי כו' דמשמע מתניתא היא כו' כצ"ל:

בד"ה טפח על טפח כו' וטפח רוחב ורום חללו טפח כצ"ל:

בד"ה וחוצץ כו' ולהכי נקט על רום טפח כו' כצ"ל:

בד"ה חבור וכתנור כו' לו יד ואם נטמא כו' עומדת לינטל שהיא גדולה כו' כצ"ל. :