גמ' מלא תרוד רקב כו'. נ"ב פירוש שג"כ א"א שלא יתערב מעט עפר עמו ומש"ה מפרש צריכא ודו"ק דאי לאו הכי לא שייכא הנך בבי אהדדי ולא פליגי בחדא עניינא וק"ל. וכן מצאתי בפי' ר"ש דטהרות על האי מתניתין דעפר שנתפזר שכתב ובגמ' דהמפלת מפרש טעמא משום דדבר אחר נעשה לו גנגילין כו' והיינו כפרש"י נ"ל:

שם תניא אידך כו'. נ"ב תימה לי הלא משנה היא במסכת אהלות ע"ש:

שם טמאה לידה ריש לקיש אמר שפיר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פרידה גרגירי הס"ד:

בד"ה מה תחלתן כו' הראוי לירקב וליעשות רקב של מת גנגילין כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה שאין לירקב כו' המעורב בו הס"ד:

בד"ה מלא תרווד כו' ורקב ועפר הס"ד:

בד"ה אמרו דבר אחד כו' בטל ברוב הס"ד:

בד"ה בהמה גסה כו' ולד מעולם הס"ד:

בד"ה תקבר כו' של בכור הס"ד:

בד"ה מודה ר' שמעון צ"ל ומודה:

בד"ה במימיו כו' הלידה והטינוף שיוצא עמו כצ"ל והס"ד:

בד"ה פתחים גדולים של ד' טפחים. נ"ב פירוש כל מה שהיה תוך המשקוף של הפתח אפי' הוא לצד חוץ ואף הפתחים כולם נעולים אפי' הכי טמא:

תוס' בד"ה מת שנתבלבל כו' וא"ל רבי יוחנן ובירושלמי איכא שפיר שנתקלקל צורתו מהו ר' יוחנן אמר טמא ריש לקיש אמר טהור איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן כו' כצ"ל: