גמ' ולובן שבעין אמו מזרעת אודם כו' וחלק אביו ואמו מניח כו' לכך נאמר ישוב אפך כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דרך תשמישן כו' פניו למטה ונקבה כו' הד"א:

בא"ד כדאמרינן לעיל ראשו בין ברכיו אבל זכר כו' כצ"ל:

בד"ה ותזרני חסר א' הס"ד. ואחר כך מתחיל הדבור זיריתני לשון מזרה זיריתני מן הברור ואח"כ זריזתני ותאזרני כו' כצ"ל:

בד"ה הוא כו' שנטה חמורו של יעקב כו'. נ"ב אבל בערוך פי' בעבור ששמעה לאה קול של חמור שהיה טעון זאת היה גורם שיצאה לאה לקראתו: