גמ' שיבא מכשורא צ"ל שיכא כו':

שם הוי אומר לעץ הקיצה כו' ברעות נפשיה לקטלא כו'. נ"ב לקטלא נ"ל דקאי על מה שלפעמים בעל דין קשה ואיכא סכנתא ולפי זה מיושב שפיר ולואי שתהא ביאה כו' ודו"ק:

שם כי הוה חזי אמבוה דספרא נמחק דספרא:

שם אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע כגללו לנצח יאבד כצ"ל ונמחק וגו' ונ"ב שיאו פירוש רומ:

שם נזר לדור דור וכו'. בין אחיו ובין גירו נמחק ובין גירו:

שם א"ל לאו אושפזיכני את א"ל אין. נ"ב ס"א א"ל מאי בעית א"ל דינא אית לי כו' כצ"ל. רש"י בתחילת העמוד מטתו שלשלמה שכינה של הקב"ה כצ"ל והס"ד:

בד"ה ששים גבורים כו' לאו דוקא הס"ד:

בד"ה אם ברור כו' שהוא מאיר הס"ד:

בד"ה אומרהו כו' לבקר משפט הוציאו כו' כצ"ל:

בד"ה דנמטיין כו' י"ל נ"ב מל' משלשין בממון במס' מכות:

בד"ה שיבא כו' יהיה עגל שומרון כו' כצ"ל:

בד"ה וה' בהיכל כו' וכתיב הם כו' יכלה על עון זה כל הארץ כצ"ל:

בד"ה אצל מזבח ותלמידי חכמים כצ"ל:

בד"ה מכתפי להו כו' ונפ' יום כפורים פירש רש"י להדיא ליה וקאי על מר זוטרא שהיה זקן כו':

בד"ה וסמיך כו' אני מזהיר הס"ד. בד"ה שמוע כו' שאין מכחישו כו' כצ"ל:

בד"ה אמר ליה ההוא גברא לרב הס"ד: