גמ' והתורמוס. נ"ב תורמוס פירש"י בפ' אין צדין מין קטנית עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה והוא מר מאד עד ששולקין אותו ז' פעמים ונעשה מתוק כו':

שם איכא דאמרי ד' מאוצר קטן נמחק:

רש"י בד"ה מפנין כו' ומה הן מפנין כו' כגון אלו תרומה כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה מפנין כו' דתנינן ג' קופות של ג' סאין. נ"ב פי' גבי תורמין את הלשכה ושמעינן מינה דסתם קופה ג' סאין הן:

גמ' דלמא אתי לאשוויי גומות נמחק:

שם אבל עושה בו שביל כו' כצ"ל:

שם ש"מ הכל לפי האורחין נמחק:

רש"י בד"ה בד' וה' כו' בפעם אחת אבל טפי כו' הד"א:

בד"ה אכדים כו' דכדים ואיירי בכדים כו' כצ"ל:

בד"ה דחוק לתלמידים הס"ד:

תוס' בד"ה אע"ג כו' דאי הא נמי כו' כצ"ל:

בד"ה דכתיב כו' שלמלאכים היה מדבר כו'. נ"ב ואל תעבור דיבר עם החשוב שבהם כמו שפירש"י בחומש:

בד"ה אוכל כו' אם היתה שקולה מכרעת והך משנה דהכא פליגא אר' יעקב דס"ל בסוף פ"ק דקדושין דשכר מצוה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' לפי שדייק שם ממשנה דקתני התם אפי' עושה מצוה אחת מטיבין לו בעוה"ז כו' והכא קא חשיב דוקא אלו דברים ומשני התם איירי שעושה מצוה אחת יתירה על העונות והך מתני' דקחשיב אלו דברים כו' היינו שאפי' היו זכיותיו ועונותיו מחצה ואחת מאלו ביניהם מכרעת ואע"פ שבלאו הכי מטה כלפי חסד היינו להיות בינוני אבל הכא הוי צדיק ומה שכתבו התוס' אח"כ והך מתני' פליגא כו' אינו תלוי כלל בהא דלעיל ובתוס' ארוכים מצאתי בתוס' הך משנה פליגי כו' קודם מה שכתב ובפ"ק דקדושין מפרש שאם היתה שקולה ושני ענינים הם ודו"ק (עיין במהרש"א):