גמ' אין מבקעין עצים מן הקורות ולא כו' ההוא כר' יוסי בר יהודה כצ"ל. ונ"ב פי' מסיים בה דברי ר' יוסי בר יהודה וכן פירש רש"י לעיל בסוף חבית גבי בבן חכינאי מתני לה ע"ש:

שם הטבלא כולה ומנערה ואמר רב נחמן אנא כו' כצ"ל:

בפיסקא שפקקו את המאור כו' בין שני בתים וטומאה היתה שם וגיגית כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אין מבקעין סואר של הקורות כו'. נ"ב הקורות הסדורות על הארץ לבנין סואר שמם כדלעיל בסוף המוציא:

בד"ה מדבריות שרועות באפר תמיד הס"ד:

בד"ה ונשאלין לחכם הס"ד:

בד"ה שהן לצורך שלא יאכלו היום כו' כצ"ל:

בד"ה ומודדין את המקוה במדה שיהא שם עמוק ג' אמות כו' כצ"ל:

בד"ה ואת המטלית לידע אם יש בה שלש על שלש כו' כצ"ל:

בד"ה בטפיח פך של חרס הס"ד והשאר נמחק עד סה"ד:

בד"ה איבעיא להו כו' לצורך השבת בין שלא לצורך שבת דגבי הפרת כו' כצ"ל:

בד"ה ב"ד חכם הס"ד ואח"כ מה"ד ה"ג לשון אחר איבעיא להו לצורך כו' לא שרינן בשבת כצ"ל והד"א:

בד"ה כל היום כו' אפי' שלא לצורך שבת זו נמי שאם לא יפר עכשיו לא יפר עוד כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד לצורך שבת אלמא כו':

בד"ה כשלא היה כו' קאמר או אפי' כו' הד"א:

בד"ה הילקט כו' בין ב' בתים גיגית כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה אין משקין כו' בבמה מדליקין נמחק וצ"ל בכירה:

בד"ה לבד ממוקצה כו' בפ"ק בסופו נמחק וצ"ל בפ' כירה:

בד"ה והלכתא כו' הלכתא הכי דאמר בפ' נערה המאורסה אין הלכה כו' כצ"ל:

בד"ה הלקטי קטנה כו' והמת בבית מה שבבית כנגד הארובה כו' היה מת שלם שהרי כו' ואם היה פותח טפח הבית אחר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הילקט קטנה כו' הגיגית כנגד הסדק ולפני מות המת פקקו כו' מוטל באהל שאין לו מקום לצאת דרך מעלה וחור שבין כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה וקשרו מקידה כו' אהילות שנינו חילוק בארובה שבתוך הבית כו' ומקצתה בתוך הבית בין יש כו' כצ"ל: