Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 123
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סי"ד יכוליןלשלוח הרשאה ביד עכו"ם נ"ב ע' בש"ר סק"ל יכולין להרשות ע"י עכו"ם וכו' עיין בחבורי לה"פ סימן תמ"ח מ"ש שם בתשובה דאף להש"ך היינו רק נכרי מישראל אינו קונה בחליפין אבל ישראל מנכרי ודאי קונה בחליפין מכח ק"ו ע"ש והנה בגוף דברי ר"מ דס"ל נכרי קונה בחליפין הנה הפ"י תמה מאד על ר"ת דס"ל דבנכרי קונה בחליפין דהרי מפורש אומר וזאת לפנים בישראל וכו' ולפע"ד אדרבה דברי ר"ת מוכרחין מן הש"ס בפ"ד דב"מ דקאמר שם מדישראל בחדא נכרי נמי בחדא וקשה הרי הוי נמי חליפין והן אמת דהתוס' הרגישו בזה וכתבו דהכוונה בחדא ליש מחליפין אבל באמת הוא דוחק מאוד דסוף האיך קאמר לשון בחדא כיון דאיכא עוד קנין אך לדעת ר"ת א"ש. דהכוונה כך דמה דנשתנה ישראל מנכרי ונכרי מישראל זה הוי רק חדא מה דנשתנו זה מזה אבל מה דלא נשתנו איכא עוד דהיינו חליפין ומוכח אדרבה מזה דמהני חליפין בנכרי ועוד ראיה מפ"ב דפסחים דכ"ט דקאמר שם במשכון דוקא ישראל מישראל דכתיב ולך תהי' צדקה אבל ישראל מנכרי לא קנה ומשמע דוקא מכח דבישראל מישראל דהוי צדקה בזה יש לחלק בין ישראל לנכרי אבל היכא דליכא טעם לחלק אין לחלק בין ישראל לנכרי דאל"כ למ"ל הטעם דלך תהי' צדקה הו"ל בלא"ה דדוקא בישראל נאמרה ולא בנכרי ובע"כ דגבי קנין ממון אף דנאמר בישראל מ"מ אין לחלק בין ישראל לנכרי רק התם דהוו טעמא לחלק ואם כן בחליפין דאין טעם לחלק בין ישראל לנכרי אין לחלק בזה ואין לומר דקושית מפני יהושע הוי על הש"ס גופו מנ"ל כן כיון דכתיב בישראל ומדייק בלשונו בישראל משמע למעט נכרי אך גם זה אינו דבשלמא אם הוי כתוב כן לדינא שפיר הוי משתמע למעט נכרי אך הרי לא כתוב שם לדינא רק דמספר המנהג מה שנהגו אז כמשמעות הכתוב וזאת לפנים בישראל וכו' ולקיים כל דבר שלף איש נעלו וכו' אם כן משמע במה שהיו נוהגין בישראל אם כן בזה שפיר קאמר דבישראל היו נוהגין אז לקנות בזה אבל בנכרי לא נוהגין אז לקנות בזה אבל מ"מ לדינא גם בנכרי הו' כן ויובן יותר דקשה דתיבת לפנים מיותר והו"ל לומר וזאת בישראל לזה נראה דאדרבא קמ"ל דכן היה לפנים אף בזמן דלא קבלו התורה מ"מ היה קונה בחליפין וז"ש וזאת לפנים בישראל אף קודם מ"ת היו עושין כן והרי אז היו להם דין ב"נ ומוכח דאף אז היו קונין בחליפין ומוכח כדברי ר"ת ודוק היטב: דהנהבהיותי בזה נראה הוכחה למה דכתבו הפוסקים דמנהג הסוחרים קונה וגם אם הוי דאורייתא או דרבנן יהיה מוכח מזה הפסוק דקשה למה מספר מה דהיו עושים לפנים ה"ל לומר כפשוטו וישלוף נעלו וכו' וממילא נדע דזה הוי קנין מדבועז עשה כן בע"כ מוכח דקנין חליפין אינו קנין מצד התורה עצמה רק מכח דזאת לפנים בישראל לקיים דבר שלף איש נעלו הוי קנין מכח דנהגו כן ומוכח דמנהג הסוחרים מהני ומהני גם מה"ת והוי זה קנין על תמיד ולכך אם הוי מכח מנהג הסוחרים אין לחלק בין ישראל לנכרי ולכך אמר וזאת לפנים בישראל דגם קודם שקבלו התורה נהגו כן וא"ש בעז"ה והנה המלצנו בעד ר"ת הקדוש אשר אין אני כדאי להזכיר אפילו שמו יהא רעוא ויהיה ר"ת ממליץ עלינו לפני אבינו שבשמים לעשות עמנו אות לטובה אמן: