Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א'. נ"ב הנה הב"י כתב בשם הריב"ש דהיכא דפתחו ליה בדינא א"י לומר לב"ד הגדול אזלינא. והנה האו"ת בסי' כ"ח סי"ו בהגה תמה ע"ז שהוא היפוך לשון הש"ס דמשמע דבלא נקט דיסקא מב"ד הגדול אף דפתחו נזקקין לו. ולדעתי נראה דהוי א"ש בפשיטות דהרי יש להבין מה דפריך הש"ס כי פתחו לו בדינא נמי מצי למימר לב"ד הגדול אזלינא וכו'. ולכאורה היא תמיה מאי פריך כ"כ בפשיטות דבכהאי גוונא נמי מצי למימר לב"ד הגדול אזלינא. אך נראה דהרי עיקר הטעם דבפתחו לו ל"מ למימר הוי מטעם קבלה דהוי כקבלוהו עליהם וא"י לחזור בו. ולכך י"ל לפמ"ש הש"ך בשם הבאר שבע. דא"צ לפרש הטענות שלו עד בב"ד דעביד אינש דלא מגלי טענותיה אלא לב"ד יעו"ש א"כ יכול הנתבע לומר דמה דעמד בדין לפתוח בדינא הוי רק שרצה לשמוע התביעה ממנו מה יתבענו. ואך כיון ששמע הטענות רוצה לילך לב"ד הגדול ומעולם לא קבל אותם לדון לפניהם. לכך הש"ס דמיירי מן הנתבע כמו שמשמע שם להדיא דמיירי מאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ולפטור מקבלין. בע"כ דמיירי דתובע מביא עדים ואין הנתבע שם. לכך פריך שפיר כי פתחו לו נמי מצי למימר לב"ד הגדול אזלינא דלגבי הנתבע פשיטא דלא הוי זה קבלה והסכמה לכך מסיק דאף בכה"ג יכול לחזור בו. אבל הריב"ש וב"י כאן מיירי אם התובע רצה לילך לבית דין הגדול דבי' אין שייך לומר טעם זה דרצה לשמוע טענות שלו. דהרי הוא התובע והוא יודע התביעה שלו לכך שפיר הוי פתחו לי' בדינא כקבלה וא"י לחזור בו ודוק: ואין לומר דגם התובע יטעון דרצה לשמוע תשובת הנתבע. ז"א חדא דהרי הש"ך חולק על הבאר שבע וס"ל דצריך לגלות לו טענותיו. ולדידי נראה להכריע כך. כיון דעבד לוה לאיש מלוה ולכך התובע א"צ לפרש טענותיו אל הנתבע ולכך יכול לומר לו דלכך שתק ובא לדין כי יסבור התובע שהמה דיינים ויגלה טענותיו להם. אבל כשהתובע חוזר בו א"י לומר דלכך שתק לשמוע טענותיו דבלא"ה יכול לכופו לגלות לו טענותיו ובזה הדין עם הש"ך ולכך א"י לומר דשתק כדי שישמע הטענות דבלא"ה הי' יכול לכופו להגיד לו הטענות וא"כ למה שתק ובא לדין. ובע"כ דקבלם לדין ממש ועוד נראה דדוקא בנתבע לתובע כיון דא"י גוף התביעה לכך י"ל דרצה לשמוע התביעה אבל התובע דידע התביעה ממה חייב לו לשמוע כפירת הנתבע אין הכרח לו ויכול להבין מדעתו שיכפור הלה ולכך לא הוי זה אמתלא לומר דלכך עמד בדין. ולכך הוי פתחו ליה קבלה ממש ודו"ק היטב וא"ש. והנה אם התובע והנתבע היו במקום א' ואח"כ הלך הנתבע למק"א. ע' בכנה"ג בהגהות ב"י בשם מהרשד"ם שכופין הנתבע לבא למקום התובע. ועי' בחיבורי על אהע"ז סי' ע"ה [מהדורא חית סי' י"ג] מ"ש בזה לאה"ק. וגם בדין אם הבעל עקר ממקומו מאשתו אם מחיוב לבא למקום אשתו לדון עמה יעו"ש וע' עוד בחיבורי על אהע"ז מהדורא וא"ו סי' קל"ו כתבתי כמה חילוקי וחידושי דינים בזה בעז"ה: