**סעיף ג'**שטרי דידן שטרי קנין הם. נסתפקתי אם הוא דוקא שטר בעדים או אף בכ"י מהני והוא דנהי דקיי"ל דבשטר מהני אם כותב לו שדי מכורה לך אפי' בלא עדים כמש"ל מ"מ י"ל דהיינו דוקא אם כותב לו שכעת הוא מקנה לו אז מהני אף בכ"י בלי עדים אבל אם אינו כותב רק שכבר הקנה לו א"כ י"ל דדוקא בשטר בעדים כיון שא"י לכפור בו עוד בזה אמרינן כיון דכתב לו שטר ראיה בענין שא"י לכפור בו גמר והקנה לו. ולכך אף שבאמת לא הקנה לו מכבר בראי' זו אנן סהדי שגמר והקנה לו אבל אם כתב לו בכ"י בלי עדים י"ל דלא גמר והקנה כיון דיודע שבלא"ה יכול לכפור בו ולומר לא כתבתיו וכדומה לא גמר והקנה בזה ואף אם אח"כ נתקיים כת"י מ"מ כיון דיכול להיות שסמך מתחלה על מה שאח"כ אפשר להשמט לא גמר ומקנה ובפרט וי"ל כיון דיכול להיות שנתכוין להשטאה ולהשבעה לכך דוקא אם כתבו בעדים או מכרו בעדים מהני דאנן סהדי כיון דעשה לפני עדים לא נתנוין להשטאה וגמר והקנה אבל בכ"י לבד י"ל דנתכוין להשטאה אף דבכ"י לא שייך השטאה והשבעה היינו אם רק מודה על ממון בעלמא וחיוב בעלמא אבל אם מודה על דבר פרטי שהקנה לו קרקע ידוע כיון דאין דרך של אדם למכור קרקעותיו כמ"ש בכמה מקומות י"ל דבזה מסתמא להשטאה והשבעה בפרט כיון דהקונה עצמו יודע שלא הקנה לו י"ל דבכ"י שלא בפני עדים לא גמר והקנה ולא הוי שטר ראי' בשטר קנין אם הוי בלי עדים ולדינא צ"ע. לכך עכ"פ בארץ יש להחמיר ולהקנות הקרקע בכסף ולפרש כן להנכרי שיתכוין לקנות בכסף ובפרט כיון דבלא"ה מבואר לעיל דבאינו מוכר מפני רעתה ל"מ שטר בלי כסף ונהי די"ל דחמץ הוי כמוכר מפני רעתה ומהני שטר לחוד מ"מ כיון דאיכא ספיקא טובא דילמא לא הוי כמוכר מפני רעתה ודילמא בכ"י לא הוי שטר ראי' כשטר קנין ולכך צריך לפרש שהכסף שנותן לו הנכרי הוי גם על הקרקע ומקנה לו בכסף. ואף דבכסף בלי שטר ל"מ מ"מ שכירות קרקע נקנה בכסף ואף אם מוכר לו הקרקע מ"מ לזה די בשטר ראיה לבד ולשטר ראיה מהני כת"י. כנלפע"ד נכון ודו"ק:

סעיף דקנה קרקע וכו' שקבל הלוקח נאמן וכו'. נ"ב עיין בסמ"ע שהעיר למה בעינן שכ' בשטר שהודה שקבל וכו'. ולעפנ"ד נראה עפ"י מה שהיה נראה לי וכן מצאתי אח"כ במוהרי"ט הובא דבריו בנתיבות שכ' כן דזה דוקא בעייל ונפיק