Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 194
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ס"אנ"ב עיין בקצוה"ת שהאריך אי מהני קנין אודיתא באיסור. ובתשובתי להלכות פסח הוכחתי דמהני קנין אודיתא באיסו' ובחיבורי ליו"ד כתבתי דבדבר שאינו ברשותו או חב לאחריני ל"מ אודיתא לכ"ע עיי"ש בטעמו: סי' קצו ס"א נ"ב נשאלתי מחכם אחד שראה תמי' גדולה בס' נתיבות המשפט שכתב בחדושים וזה"ל עיין ביאורים דעבד אשר לקוח מנכרי אינו נקנה בשטר. ותמה רו"מ דביו"ד סי' רס"ז מפורש. להיפך דעבד נקנה בכסף ובשטר ובחזקה בין לקוח מישראל בין לקוח מנכרי ע"כ. והשבתי הנה זה ודאי יש שם בס' הנ"ל איזה ט"ס דהרי כתב עיין בביאורים ובביאורים לא נזכר כלל מזה. וכוונתו לעיין באיזה ספר מזה. ולפי"ז כיון דהוי ט"ס. נראה דגם זה הוי ט"ס דמ"ש דבלקוח מעכו"ם אינה נקנה בשטר וצ"ל להיות דאינו נקנה אלא בשטר. וכוונתו כיון דדין עבד כנעני כדין קרקע לכל דבר. וכיון דקיי"ל כש"ס ופוסקים לעיל סי' קצ"ד דאין קונין קרקע מנכרי אלא בשטר ה"ה בעבד הוי כן. ובזה לק"מ מיו"ד דהתם מצד עיקר הדין קנייתו מיירי ומצד עיקר עדיין קנייתו נקנה באחד משלש הנ"ל דהיינו קרקע נמי מדינא קונה באחד מאלו ומה דלא קנה רק בשטר הוי רק מצד לא סמכא דעתא. וא"כ ה"נ התם מיירי מצד עיקר דין קנייתו נקנה בחד מג' ול"ב שטר רק מכח סמכא. ונ"מ היכא דאומר בפירוש דסמך דעתו מהני. ל"מ לדעת הביא דס"ל בסי' קצ"ד דס"ל גם שם מהני סמכא דעתא פשיטא דא"ש ואני החזקתי דבריו בתשובה לק' יאססי רק אף גם להטו"ז סי' קצ"ד דס"ל דלא מהני שם תנאי מכח דלא סמכא דעתא ובטלה דעתו אצל כל אדם. מ"מ נראה דזה הוי דוקא בקרקע כיון דא"א להביאו לביתו ולשמרו לכך בזה אנן סהדי דלא סמכא דעתא בודאי. ועפ"י רוב הוי כן. ואף אם אומר להיפוך בטלה דעתו אבל בעבד דאפשר להביאו לביתו נהי דלומר דתמיד סמכא כמו במטלטלין זה לא אמרינן כיון דהוי מילי דנייד וכדקיי"ל כעין זה דגודרת אין להם חזקה כן ה"נ י"ל דלא סמכא דעתא אולי יתפסנו הנכרי לביתו אבל עכ"פ להיפוך לומר בודאי לא סמכא דעתא זה נמי לא אמרינן כיון דעכ"פ אפשר להביאו לביתו ולשמרו י"ל דסמך דעתו ולא אמרינן בזה בטלה דעתו לכך בזה מהני תנאו אם פירש דסמך דעתו ומזה מיירי ביו"ד. ובכאן מיירי הנתיבות בסתם בלא פירש בזה נ"ק רק בשטר וז"ב ונכון בכוונתו ואף אם אין כוונתו כן. הדין לפענ"ד ברור כן. ובחיבורי ליו"ד כתבתי חידוש דין השייך לסי' קצ"ד דאף לדעת הסוברים דישראל מנכרי קנה בכסף היינו רק אם נותן לו כל הדמים. אבל אם נשאר חייב לו מקצת דמים אף דלא עאל ונפיק אזוזי אף דבישראל קונה בכה"ג בזה נשתנה דין נכרי מישראל בכ"ע עיי"ש מילתא בטעמא ודו"ק.