Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 197
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף בהגבהה קונה בכל מקום. נ"ב עיין בקצוה"ח שכתב דאפי' מוגבה מכחו קנה הן ברה"ר או ברשות מוכר. כיון דהגבהה קונה בכל מקום אין סברא לחלק בין בידו או בא מכחו וכו'. הנה באמת לפי טעם הסמ"ע שכתב דלכך מהני הגבהה בכל מקום דהי' בידו וכל דהוי בידו כאלו בא ברשותו וא"כ שפיר יש לחלק בין אם הוא בידו ממש או שהוגבה מכחו ואינו בידו דאז כיון דלא הוי בידו שוב לא הוי כברשותו וא"כ נהי דמהני הגבהה כזו מ"מ שוב אינו רק כשאר ענין כמשיכה ומסירה וס"ל דלא מהני רק בסימטא ולא ברשות רבים ורשות מוכר. מיהו ברשות מוכר מוכח בתוס' פ"ק דקידושין דכ"ו ד"ה א"נ בחבלי זמורות מוכח שם דמהני הגבהה מכחו ברשות מוכר דהרי על מה דפריך שם הש"ס ש"מ כליו של לוקח ברשות מוכר וכו' הרי דמיירי שם ברשות מוכר ואעפי"כ מהני עם הגבהה מכחו לפי פי' התו' וכן בחולין דקמ"ג שם דקאמר דאקני פירות שובכו משמע דגוף השובך לא הקנה והוי ג"כ ברשות מוכר אך שיועיל הגבהה מכחו ברה"ר לא שמענו מיהו נראה כיון דחזינן דמהני ברשות מוכר אף דבשאר קנינים לא מהני מוכח דהגבהה מכחו עדיף משאר הקנינים והוא שוה להגבהה בידו ממש. א"כ ה"ה דמהני ברה"ר ובין רשות רבים ובין רשות מוכר אין טעם לחלק. לכך לדינא נכון כדעת הקצוה"ח ודו"ק:
סעיף דבהג"ה מכר ספר אחד וכו'. נ"ב הנה מדברי כולם הש"ע והרמ"א וכל הפוסקים מוכח דל"מ משיכת חצי הקנין להיות נגמר על ידו חצי הקנין האחר. אבל המעיין בפרש"י מס' ע"ז דע"א ד"ה תדע דהנהו פרסאי משדרי וכו'. בלשין בית בשם תשובת הגאונים שכתב שאם מכר לו כור חטים הוא שולח לו קב לביתו אם מחזיק בו נגמר המקח וכו'. מוכח מדבריו לכאורה דאה מוכר לו כור יחד אז ע"י משיכת קב לבד נקנה כל המקח וכו'. וכן התו' הסכימו לפירוש זה. מיהו מלשונם לבד אין ראי' לדין זה די"ל דהם מפורשים או דמשכו כל הכור או דהכונה לענין אותו קב לבד. אבל מלשון רש"י משמע דע"י הקב נקנה כל המקח משמע כיון דהקנה לו כור יחד במשיכת קב ממנו נקנה הכל. ובאמת מלשון הש"ס דאם אמר לו המשכו א"צ לומר לך חזק וקני מוכח דדוקא משוך וקני א"צ אבל עכ"פ משיכה בעי לכל דלא כדעת רש"י. אך בזה היה מקום ליישב די"ל דיש חילוק בין אם מוכר לו בלשון זה אני מוכר לך כך וכך בהמות אז נדון כ"א בפ"ע ולא היה משיכת חד מועיל לשני. אך אם מכר לו בלשון כור יחד אז כיון דכללו בדיבור אחד ממש נחשב מכירה חדא לכך במשיכת מקצת ממנו די לכל הקנין כן היה נראה בישוב שיטת רש"י אך מלשון כל הפוסקים מוכח דבכל ענין לא מהני משיכת מקצת לשאר הקנין היפוך דעת רש"י וצ"ע למה לא הביאו בזה דעת רש"י וק"ל: