Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 214
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**ק"ל טובא אמאי לא הביא הטור והמחבר בשום מקום דין המבואר בש"ס פסחים פ' מקום שנהגו דפריך בש"ס למאי נ"מ למקח וממכר וכו'. ולמה לא הביאו דין זה בשום מקום בפוסקים דאם מכר לו הר או עמק שצריך שיהי' בו דקלים וכו' וצ"ע. והנה אם מכר לחברו שעוה אם צריך ליתן לו שעוה נקי או די שיתן לו הפסולת של דבש בתוס' במס' שבת רפ"ב ד"ה למנ"מ למ"ו מוכח דא"צ ליתן לו נקי רק די שיתן לו פסולת של דבש אך הנה באמת קי"ל דדנין בשטרות כמו בנדרים. ובנדרים הולכים אחר ל' בני אדם. ובלשון ב"א בודאי לא נקרא שעוה רק נקי ממש אך נ"מ עדיין אם מדברי' בלשון חול והוא מכר לו בלה"ק דאז קיי"ל בנדרים שהולכין בתר לשון תורה וה"ה נמי בשטרות כן. וא"כ כה"ג א"צ ליתן לו נקי כיון דלשון תורה הוי שעוה שאינו נקי כן היה נראה לומר ועדיין צ"ע בזה לדינא:
סעיף יבהאומר לחברו בית מביתי אני מוכר לך וכו'. נ"ב עיימ"ש בזה בתשובה לק' טארנאפאל קנה מקומה במהדורא ד' סי' קמ"ח בדין אם התנה עמו ליתן הטוב או עכ"פ הבינוני לא הגרוע אם יכול ליתן לו עיי"ש. ונשאלתי מק' בולקאמין שאיש אחד מטארנאפל קנה סחורה אצל איש אחד מקהלתינו קנאהלין של פאדים קודם פורים העבר וליקח אותם אחר פסח והיה לו בביתו ובא אחר פסח ואמר ששמע שיש בתוכם אבנים ואין רצונו ליקח והשיב המוכר שיתן לו בלא אבני' ויברור לו כ"ה שיהי' בלי אבנים והוא נתן לו קודם סך שלשים ריינש כסף על הסחורה ובא ביום אח"כ ליקח הסחורה וטען הקונה כשבא ליקח הסחורה אמר שצריך לברור לו בלא אבנים והשיב שעתה אין פנאי שהדבר צריך לעכב זמן והוא צריך ליסע בלילה על יריד למק"א והוא ג"כ אמר שיסע ויבא אחר ב' ימים וביום שני בלילה הים שרפה בקהלתינו ונשרף הסחורה ובאו לד"ת מחמת שנתן לו למ"ד ריינש כסף עכ"ל השאלה אשיבהו בקצרה הנה רו"מ לא ביאר ע"נ במה היה קנין הסחורה אם בכסף לבד ולא קנין אחר ולא סטימותא הנקרא האנדשלאג בזה הדין פשוט שההפסד על המוכר כמ"ש בחו"מ סי' רי"ד ס"ב עיי"ש אבל אם היה בו קנין ממש או סטימותא הנהוג בין הסוחרים אז ההפסד על הקונה דאינו דומה לראיות של רו"מ דיש חילוק דהיכי דהברירה ביד הקונה לברור איזה שירצה אז הוי אחריות ההפסד על המוכר אבל היכא דאין הברירה ביד הקונה רק ביד המוכר ואם הי' מראה לו אלו שאין בהם אבנים הי' מוכרח לקבלם הוי ההפסד על הקונה כמ"ש סי' רי"ד ואין על המוכר רק קב"ח שהיה לו כך וכך בלי אבנים ואז פטור מלהחזיר לו מעותיו ואין פנאי להאריך ע"כ התשובה: