Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 218
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**נ"ב הנה בדין אם מכר אחד לחברו או כתב לו במתנה צאן והיה לו כבשים ועזים אם הוי רק הכבשים בכלל או גם העזים. הנה אם מדברים בלשון חול וכתבו בלשון חול או להיפך שדברו בלה"ק וכתבו בלה"ק. הנה בזה אזלינן בתר לשון ב"א בנדרים וה"ה בשטרות דדנין בשטרות כמו גבי נדרים ובלשון ב"א אין עזים בכלל צאן רק כבשים אבל אם הם מדברים בלשון חול ובשטר מכירה או מתנה כתבו לה"ק צאן הוי אף עזים בכלל וזה נלמוד מבכורות ר"פ מעשר בהמה דמפורש במשנה דמעשרין מזה על זה דכל צאן אחת עיי"ש וזה חידוש דין בעזה"י:
סעיף כדבהג"ה אבל אם אמר נכסי דבי פלניא וכו'. הנה בדין אם אמר כל נכסי דבי פלניא עיין בסמ"ע וש"ך. ולפענ"ד נראה דבאומר כל נכסי דבי פלניא דינו כדין כור בלמ"ד סאה בסלע ואינך היכי דלשונות סתרי אהדדי. ובזה הוין ספיקא דדינא אם תפוס ל"ר או לשון אחרון והדין עם המוחזק ובזה א"ש דלא סתרי הדיוקים אהדדי בלשון רבינו דבאומר נכסי דבי פלניא אפילו אם המקבל מוחזק לא הוי מטלטלין בכלל. ואם אמר כל נכסי בלא דבי פלניא אפילו הנותן מוחזק מוציאין ממנו. אבל באומר כל נכסי דבי פלניא הוי ספק אי תפיס לשון ראשון או לשון אחרון ואזלינן בתר המוחזק כנלפענ"ד נכון בזה: