Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 24
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(בסעיף א') נזקקין לתובע תחלה. נ"ב ראיתי בס' נקרא שער המשפט שהביא עוד פירוש א' ע"ז מאיזה פוסק שכחתי שמו אם התובע תובע ממון הנתבע ונתחייב בשבועה וגם הנתבע תובע את התובע להיפוך ממון ונתחייב שבועה אז משביעין את הנתבע תחלה שהוא ג"כ בכלל נזקקין לתובע תחלה יעו"ש שכ' וסיים שכן נוהגין כל בעלי הוראה. ולפענ"ד אין נראה כן חדא שמוכח מדברי הש"ע שלא סבירא לי' כההיא פירושא שהרי לקמן סימן ע"ב סכ"ח מבואר באם המלוה תובע ללוה ולוה למלוה שניהם נשבעין. ואם רצו להפך מהפכין. ואם זה אומר אני מהפך וז"א אני מהפך אז ישתהא הדבר עד שיתרצו וכו'. והוא מהטור בשם הבעה"ת וקשה למה לא נימא בזה גם כן נזקקין לתובע תחלה ויהיה יכול להפך שבועתו על הלוה ובפרט דאם הדין שהלוה נשבע תחלה א"כ ודאי ראוי לומר שהרי אף שניהם נשבעים מחויב הוא לשבע תחלה א"כ בשעה שנשבע ודאי הוה ראוי הוא שיהיה יכול המלוה לומר כיון שאתה נשבע בין כך ובין כך תכלול בשבועתך גם את שלו ואשלם לך. א"ו ס"ל להטור ובעה"ת שאין זה בכלל נזקקין לתובע תחלה. ועוד נראה דאף אם נאמר כן שהוא בכלל זה. נראה דזה דוקא לדינא דש"ס שלא היה המנהג שהמטיל שבועה על חברו צריך לקבל חרם תחלה. ולכך הוי זה טובה להתובע שהוא הנתבע ישבע תחלה. אבל לדידן דקיי"ל בסי' פ"ז שהוא תקנה מדורות האחרוני' דהמשביע לחברו צריך לקב"ח תחלה אם נימא שהנשבע יתבע תחלה יצטרך התובע לקב"ח תחלה ואח"כ לשבע אחר הנתבע ג"כ והנתבע יפטור בשבועה אחת שיכלול בה שאינו מביא להתובע לידי שבועה בחנם ולהיפך אם נאמר שהתובע נשבע תחלה א' יפטור הוא בשבועה אחת והנתבע יצטרך לעשות ב' פעמי' לכך אין הדבר מוכרע מה טובה לו לפעמים טובה לו לשבע הוא תחלה. ולפעמים טוב לו שהנתבע ישבע תחלה לכך אין זה בכלל נזקקין להתובע תחלה דאף דהתובע טוען שניחא ליה בגוונא הדא אין שומעין לו. דנזקקין לתובע תחלה הוי רק. במה שאנחנו מעצמינו רואין שהוא זכות וטובה לרוב התובעים כן זה הוי בכלל נזקקין לתובע תחלה. אבל כל שהב"ד מעצמן אי אפשר לידע מה הוא הטובה לסתם בני אדם. אף שהוא טוען שלו הוי טובה כך אין שומעין לו. דאולי אצל רוב בני אדם הוי ניחא ליה להיפוך ובטלה דעתו אצל כל אדם. ולכך אין זה בכלל נזקקין לתובע תחלה ולכך שפיר השמיטו הש"ע והרמ"א והאחרונים דין זה שלא שייך לדידן לכך נראה בזה הדין כמו בסי' ע"ב סכ"ח שישתהא הדבר עד שיתרצי שני הצדדים מילשבע תחל'. אך נראה דאם מתרצין להטיל גורל מי נשבע תחלה ג"כ מהני וכן בסי' ע"ב לענין היפוך ג"כ הוי כן ומה שלא ביארו הטוש"ע זאת. היינו דזה הוי בכלל ריצוי שהזכירו שם עד שיתרצה זה וזה. וה"ה נמי אם מתרצין בגורל בכלל ריצוי הוא. וה"ה נמי בנ"ד. וכן ראוי למורה הוראה להגיד להם לכתחלה שיטילו גורל בין בנ"ד ובין בסי' ע"ב הנ"ל וז"ב לפענ"ד: