**סעיף ז'**אבל מד"ס אינו הפקר עד שיפקיר בפני ג' נ"ב עיין ביו"ד סימן רכ"א ס"ט מביא שם הש"ך דעת התוס' דדוקא בקרקע היה כן אבל במטלטלין לא בעינן ג' ודעת הב"ח שדוקא שיכול לחזור בו אבל כל שלא חזר בו הוי הפקר ממש ולדידהו ל"ל דגם בהך דסעיף ט' שקודם ג' ימים הוי גם כן לכל חד כפי שיטתו דאל"כ נשאר קושית הש"ך שם מדין קודם ג"י שהרי שם הוי קודם ג"י וצ"ל גם כן כתירוצם אך הנה באמת המעיין בר"ן פ"ק דפסחים גבי ביטול שהקשה דלמה מהני ביטול הלא בעינן בפני ג' קודם שלשה ימים עיי"ש מזה מוכח דחולק על התוס' והב"ח דאף במטלטלין בעינן כן ואין שם הפקר כלל עליו אם לא נעשה כתיקון חז"ל וצ"ל להר"ן כתירוץ הראשון של הב"ח והש"ך ביו"ד יעו"ש. ועכ"פ יש בזה פלוגתת הפוסקים ודלא כהש"ך והב"ח ביו"ד שלא הביאו דעת החולקים בזה דמשמע כאלו הוא מוסכם. ובאמת ז"א. שוב ראיתי שהקצוה"ח הרגיש בזה. ועיין בחידושי לאו"ח ה' פסח סי' ת"ס סעיף ג' מ"ש בזה שהעולם נוהגין כדעת התוס' ויש סוגיא דעלמא כוותייהו ודו"ק:

סעיף י"דהפורש מצודה וכו' נ"ב עמ"ש בביאור דעת הרמב"ם והטור והרמ"א בתשובה לק' זאלישציק בחיבורי על או"ח ה' פסח סי' תמ"ח בקיץ שנת תר"ד עיי"ש ודו"ק: