Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 277
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף חהבא אחר נפלים אעפ"י שיצא ראש הנפל כשהוא חי ב"ב הנה נלפענ"ד דין חדש בעזה"י. והוא דלכאורה קשה לי על התורה בפ' כי תצא דכתבה כי תהיין לאיש וכו'. ודרשו חז"ל בקידושין פ' האומר דס"ו דמיירי בח"ל דקידושין תופסין בה. וקשה כיון דקיי"ל באמת אפי' ממזר מח"כ ומיתות ב"ד הוי בכור לנחלה למה רמזה התורה זה בח"ל והו"ל לאשמעינן רבותא יותר דאפילו בממזר מח"כ הוי. והנה דברי הסמ"ע בסימן זה ס"ק י"ז תמוהים שכתב וזה"ל. והיותר נראה ששנואה בנשואיה ר"ל דאין קידושין תופסין בה ע"כ ובמחכת"ה נעלם ממנו לשון הש"ס בקידושין דף הנ"ל דמוקי הך קרא בח"ל דקידושין תופסין בה. ועכ"פ קשה קושייתנו. לכך נראה לומר בעזה"י הנה מ"ש וילדו לו האהובה והשנואה למה נקט הלידה באהובה תחלה כיון דאח"כ אמר והי' הבן הבכור לשנואה וכבר דברנו מזה בחיבורנו לחו"מ מכבר וגם בחיבורי עה"ת וכעת נראה כך דין המפורש כאן דהבא אחר נפלים שיצאו ראשם חי הוי בכור לנחלה. ודעת הסמ"ע אפילו נולד כולו. והטעם משום דאין לבו דוה עליו. הרי דלידה נקרא רק דאינו בכור מכח דאין לבו דוה עליו. וזה שה"כ וילדו בנים האהובה והשנואה האהובה תלד תחלה. רק שאעפי"כ יהי' בן הבכור לשנואה דבן האהובה לא יהי' בן קיימא נמי לא יוכל לבכר וזה דסיים כי הוא ראשית אונו דמזה למדו חז"ל דבעינן לבו דוה עליו וא"ש. ולפי"ז נראה דזה דוקא באם אין הולד ממזר אך אם הוא ממזר דבזה אין לב אביו דוה עליו דודאי ניחא לי' שלא ירבה ממזרים בישראל גם אם ימות יהיה לו תקנה בתשובה. אבל כשהוא חי אין לו תקנה כשמחז"ל בחגיגה איזה מעוות לא יוכל לתקון זה שבא על א"א והוליד ממנה ממזר. וא"כ בזה ודאי אין לב אביו דוה עליו. מיהו מ"מ הוי בכור כיון דבאחרים כיוצא בו הוי לב אביו דוה עליו ולא מיעטה התורה רק אם מצד גוף הולד אין לבו דוה ככל ולד כיוצא בו. אבל ממזר בבן כיוצא בו הגדול הוי לבו דוה עליו. מיהו בזה דוקא אם לא ילדה לו אשה כשרה נפל חי. אבל אם ילדה הכשרה נפל חי דאז ולד הוי רק דאין לבו דוה עליו וכיון דבממזר נמי אין לבו דוה עליו אמרינן ממ"נ. ובזה גלי קרא דלא משגיחין באם על אחרים כיוצא בו לבו דוה רק בתר דידיה אזלינן ולכך כתוב כי תהיין בח"ל דאז אף שילדה האהובה תחלה ולד נפל נמי לא יוכל לבכר. אבל בח"כ דהוי ממזר יכול לבכר כיון דהוי ממזר וזה חידוש דין. אבל משמעות הכתובים מסייעים לי בעזה"י ודוק בזה. ודע דהמחבר כאן השמיט דין המשנה בהפילה שפיר וכו' או מחותך וכו'. וכן הרמב"ם השמיטו והטור כתבו ומצאתי בב"י שהרגיש בזה על הרמב"ם ועי' בחיבורי לאהע"ז מהדורא וא"ו סימן צ"ד מ"ש ליישב דברי הרמב"ם שלא כתי' הב"י. ומכח זה תמהתי על המחבר ששינה מלשון הרמב"ם שם והי' לו לבאר עיי"ש מ"ש בעזה"י: