סעיף באין היורשים נוחלים עד שיביאו ראיה שמת מורישן אבל אם שמעו בו שמת וכו נ"ב הוגד לי בשם הגאון בעל שג"א זצ"ל [וכן אי' בשו"ת הריב"ש וע' בנו"ב מ"ק אהע"ז בתק"ע] דדבר זה מבואר בש"ס דכתובות דק"ו דקאמר שם אלא אמר ר"פ בששמעו בו שמת בע"א הוא דבעית לאנסובי בע"א מצי מינסבא מזוני נמי יהבינן לה בניו ובנותיו דאי בעי למיחת לנכסים בע"א לא מצי נחית מזוני נמי לא יהבינן לה כו' עכ"ה ג"כ א"כ מפורש כן דבע"א אין היורשים יורדים לנכסיו. אך לדעתי לאו ראי'. להמעיין בש"ס שם דשם פריך הגמ' לשמואל דס"ל אין פוסקין מזונות לא"א ולזה מתרץ ר"פ דמיירי בששמעו בו שמת אבל לרב דס"ל פוסקין מזונות לא"א א"כ יתכן להיות דנחתינן לנכסיו ג"כ בע"א ואסביר הדבר יותר דהנה יש לומר דרב ושמואל לשיטתם אזלי דודאי למ"ד צררי אתפסי הוי מילתא דל"ש ורב לשיטתו דס"ל הולכין בממון אה"ר לכך לא חייש לצררי דל"ש ושמואל לשיטתו דס"ל דלא אזלינן ב"ר בממונא לכך חייש לצררי. והנה אנן אף דקיי"ל אין הולכין במאה"ר כשמואל מ"מ קי"ל פוסקין מזונות לא"א בע"כ דלהתפיס צררי הוי ל"ש כלל בזה קיי"ל כרב דהולכין בממון אחר הרוב ולכך א"ש דהנה נהי דהוי ע"א מ"מ כיון דאשה דייקא ומינסבא וכיון דדייקא ודאי מת וראוי למיחת לנכסי' אף בע"א רק לשמואל דס"ל דחיישינן לצררי וס"ל אף למיעוטא דל"ש חיישי' בד"מ ולכך לדידי' שפיר משני ר"פ בע"א לא מצי למיחת לנכסים דאף דדייקא ומינסבא מ"מ גם ללא שכיח חיישינן בד"מ אבל לדידן דקיי"ל פוסקין מזונות לא"א ומוכח דלמיעוטא דל"ש ל"ח גם בממון גם בע"א שמת בצירוף סברא דדייקא נחתינן לנכסיו דהוי מיעוטא דלא שכיח לחוש שלא מת כנלפענ"ד נכון בעזה"י: