סעיף א בהגהי"א דכ"ז בחכירות אבל בקבלנות יכול לשנות אפי' לדבר המכחיש ויש חולקין וכו'. נ"ב הנה דעה ראשונה הוא דעת רש"י וז"ל רש"י שם. והא לא מתוקמי אלא בחכרנות דאי בקבלנות הא אמרי' תכחיש ארעא ולא תכחיש מרה עכ"ל. והנה בעניי לא זכיתי להבין ראיה זאת מה ראיה מהתם הרי התם מיירי להיפך שהתנאי היה לזרוע חיטין דבר המכחיש יותר רק שהוא שינ' וזרע דבר שאינו מכחיש לו ורוצה לנכות לו מה ששוה מה דלא הוכחש ארעא כ"כ בזה שפיר יכול המחכיר לומר דהרוחת ממון הוה ניחא ליה יותר אף שהיה מכחישו ארעא שהרי כן התנה תחלה לזרוע דבר המכחיש אבל כאן שהתנה לזרוע דבר שאינו מכחיש להיות מותר לשנות מדעת הבעה"ב לכתחלה לזרוע מדבר המכחיש על הך סמך דלכחיש ארעא ע"ש וע' בס' דברי משפט שכ' ליישב ע"פ המבואר בס"ס שכב ובסמ"ע שם דבחכירות אם החוכר רוצה דלא לזרוע כלל אין המחכיר יכול לכופו לזרוע דמתחלה לא הי' דעתו ליקח דוקא תבואה שדה זו דהא אם לא יצמיח כלל צריך לקנות מן השוק וע' נ"י ב"מ דף ק"ה ולפ"ז מתורץ קו' הט"ז הנ"ל כו' ע"ש: ולא נכחוש מרה זה לא שמענו ומה ראי' הוא מזה לזה. הן אמת דממ"ש הש"ס לעיל דף קד דמכאן ואילך מה דאיתא בקבלנותא ליתא בחכרנות' ומה דאיתא בחכרנותא ליתא בקבלונותא מוכח כפרש"י דאל"כ הך משנה אתי' בשניהם מ"מ ראיות רש"י ממה דקאמר לעיל לכחיש ארעא ולא ליכחש מרה זה צ"ע דאין לו דמיון להתם ועל הי"ח קשה מן הש"ס הנ"ל דמוכח דמינה זו לא מיירי' מקבלנות וצ"ע ודוק: