Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 348
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**אסור לגנוב אפי' כל שהוא דין תורה נ"ב הנה אם נעשה לאחד גנבה בביתו והוא יש לו אומדנא שזה וזה עשאו שגנב אם מותר לו להכותו להודות או אסור להכותו עפ"י אומדנא נראה דמותר לו להכותו ודבר זה מפורש הוא בהרא"ש בפ"ב דב"מ גבי מר זוטרא חסידא אגנוב לי' כסא דכספא באשפיזא חזי לההיא בר בי רב דמשי ידי' ונגב בגלימא דחברי' אמר היינו האי דלא חס על ממונא דחברי' כפתי' ואודי ועיין בהרא"ש שם שביאר שסמך על אומדן שלו וכפה אותו בשוטים עיי"ש א"כ מוכח דמותר להכות כה"ג עפ"י אומדנא אף אם הוא בר בי רב וצורבא מרבנן וז"ב לדינא: שםנ"ב עיין בש"ך שהאריך בדין אם בשוגג יש שלד"ע ועמ"ש בתשובה לק' שאטץ בחיבורי על אהע"ז מהדורא זיי"ן סי' יג שם כתבתי לחלק דהיכי דאם יתבטל השליחות יתבטל העברה ולא יהיה עברה כלל אז לכ"ע אשלד"ע בשוגג דהוי שליחות בטעות ואם היה יודע השליח זה לא הי' נעשה שליח. אך היכי דאף אם יתבטל השליחות הוי עברה נעשית בין כך ובין כך ואז אדרבה אם יתבטל השליחות אז יחול כל העברה על השליח אז ניחא לי' טפי שיהי' שליח ויחול על המשלח בזה ס"ל להני פוסקים דיש שלד"ע בשוגג ויש ליישב בזה כמה קושיית של הש"ך ואכ"מ להאריך. שוב ראיתי בנו"ב מה"ק ומה"ת שכתב כן וכוונתי לדעתו בזה: