Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 396
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף ג'**הוציאוה כדי לאבדה פטורים וכו'. נ"ב עיין בש"ך ס"ק א' ועיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ג' סי' נ"א מ"ש שם בזה ופלפל אם בגזל ע"מ לאבדה אם יש לו דין גזלן או מזיק עיי"ש:
סעיף חמסרו לא' מארבעה שומרים וכו' נ"ב הנה גרסינן בש"ס פ"ד דב"ק ד"מ והעתיקו הרמב"ם בפ"ד מנזקי ממון ה' ח' וז"ל שאלו בחזקת תם ונמצא מועד אם ידע השואל שהוא נגחן בעלים משלמין ח"נ שכ"מ שהולך שם בעליו עליו והשואל משלם ח"נ שאפי' הי' תם כשעלה בדעתו ח"נ הי' משלם דהרי ידע שהוא נגחן. ואם לא ידע שהוא נגחן אין השואל חייב כלום והבעלים משלמין נ"ש שאלו כשהוא תם והועד בבית השואל והחזירו לבעליו הוחזר לתמותו הואיל ונשתנית הרשות וכו' עכ"ל הרמב"ם והוא מן הש"ס הנ"ל ועיין בחיבורי לאו"ח משנת תד"ר בכ' סיון בה' פ' סימן תם מ"ש בזה. והנה תמיה על הש"ע כאן שלא כתב כלום מדעה זו דהרמב"ם ואפשר לתרץ די"ל דמה דלא קמ"ל דהחזיר לבעליו חזר להיות תם י"ל דס"ל דהך מימרא אתיא למ"ד שכירות קניא ולכך מה ששאלו הוי רשות אחר לכך נחשב ש"ר ורשות משנה אבל לדידו דקיי"ל שכירות ל"ק א"כ גם כשהי' בבית השואל הוי של בעלים ואין כאן רשות משנה ואפשר עוד לומר דהרמב"ם יסבור כדעת הג"א שהביא המג"א ה' שבת דשכירות קניא לחומרא ולכך ממילא הוי ספק לממון ג"כ וא"כ יכול המשאיל לפטור עצמו לומר אולי שכירות קניא והוי רשות משנה אבל המחבר ס"ל להלכתא דשכירות לא קניא ולכך אין כאן ש"ר לכך אף אם החזירו הוי עליו תורת מועד ודוק ומה שלא הועתק הדין לחלק בין ידע שהוא נגחן י"ל דהנה הראב"ד בהשגות שם תמה דהרי הוי נגד הש"ס והה"מ מיישבו שם ותמה עליו הלח"מ דזה שייך הכל למ"ד פ"נ ממונא אבל לדידן דקיי"ל פ"נ קנסא ובלא"ה יכול לומר הוי מודינא ומיפטרא והניח בצ"ע ובאמת לדעתי לק"מ דהש"ס דקאמר דיכול לומר הוה מודינא ומיפטרא היינו דבע"כ היו עדים שנגח דאל"כ האיך משלמין באמת ובע"כ מיירי דיש עדים א"כ מה בכך אם היה מודה הרי היה מביא אח"כ עדים ובע"כ דאזיל למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור מיהו אף אם פטור הרי יש דעה לקמן דע"ה דהיינו דוקא היכי דמחייב עצמו בכלום אבל אם אינו חייב עצמו בכלום חייב וא"כ בפ"נ קנסא הרי אם מודה אינו מחייב עצמו בכלום וא"כ חייב ומה יועיל הודאתו ובע"כ דהש"ס אזיל למ"ד דאף אם מחייב עצמו בכלום ג"כ פטור אבל לדידן דקיי"ל היכי דאינו מחייב עצמו בכלום חייב בבאו אח"כ עדים א"כ ה"נ לא יוכל לומר דהוי מודינא ומיפטרא כיון דיש עדים וא"ש פסקי הרמב"ם והה"מ ולפי"ז י"ל דהמחבר ס"ל להלכה דאף באינו מחייב עצמו בכלום נמי פטור במודה אף דאח"כ באו עדים א"כ הכא בכל ענין פטור השואל כל שלא ידע שהוא מועד והבעלים משלמין נ"ש והשואל פטור בין אם ידע שהוא נגחן או לא ואם ידע שהוא מועד היינו מה דכתב המחבר כאן דנכנסו תחת הבעלים כנלפענ"ד כעת ועדיין צ"ע אולי יזכני ה' לבאר בזמן אחר יותר: