Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 77
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א'. נ"בעש"ך סק"ב וז"ש דבשותפין הוי כאלו הותנה שכל מעשיו. יהיו קיימין לעלמא וכ"כ הב"ש באהע"ז עי' פ"ו בשם הב"ה וע' בחיבורי ליו"ד מהדורא ה' קצ"ה מ"ש ראיה לזה בעזה"י מן הירושלמי פ"ה דגיטין ה' ד' ע"ש ודוק: שםבהגה או שקבלו פקדון ביחד נ"ב ע' בש"ך. שהביא דעת הרמ"א בשנים שקבלו שמירה ביחד לא הוי אחראין זל"ז וכו'. והנה לכאורה נראה להביא ראיה ברורה שנעשו ערבאין זל"ז מן הש"ע דב"ק דכ"ח ע"א בעי רבינא חומשא וכפילא בתרי גברי מהו. ה"ד כגון שמסר שורו לשני ב"א וטען בו טענת גנב חד נשבע וכו'. וחד נשבע ובאו עדים וכו' או דילמא עילוי' חד ממונא קפיד רחמנא דלא נשלם עלה חומשא וכפילא ה"נ חד ממונא הוא כו'. וקשה דאי נימא דאין אחראין זל"ז א"כ כ"א נעשה שומר רק על חלקו ואם כפרו וטענו טענת גנב כ"א נתחייב רק על חלקו וא"כ זה צריך לשלם על חלקו כפל וזה חומש על מחצית שלו ואם כן לאו י חד ממונא הוא כלל דכל אז נתחייב רק על חלקו לבד. ודוחק לומר שמיירי בנעשו אחראין זל"ז בפי' דא"כ ה"ל לפרושי ולא לומר סתם כגון שמסר שורי לב' ב"א א"נ אף בסתם נעשו אחראין זל"ז ולכך כ"א נתחייב בכולו וצריך לשלם הכל לכך הוי רק חד ממונא לבד ושפיר מבעיא ליה ודו"ק היטב וע' בהרא"ש פ' המפקיד סימן ג' דלא מתרץ שם בהתנה בהדיא שלא יהיו אחראין בע"כ דהוא גם כן מה"ט דאם כן ה"ל לפרושי כה"ג ולא למסתם ודוק היטב בזה. אמנם שוב נ"ל ראיה להש"ך ממשנה פ"ח דפרה מ"א גבי ג' ששמרו מי חטאת ונטמא אחד ע"ש ואי נימא דלא חל השמירה על כ"א רק החצי אם כן בנטמא אחד נשאר המחצית בלי שמירה ובע"כ דבב' שקבלו השמירה חל על כל אחד כל השמירה וא"כ ממילא חייב על כולו ולדעתי זו ראיה ברורה למבין ודוק היטב: עוד שם באותו סעיף שניהם ערבים זה לזה וכו'. נ"ב הנה ראיתי בס' שערי המשפט בסימן זה שחולק על הרמ"א בטעמו בדין שקבלו השמירה ועל הש"ך בדינו וטעמו כיון דיש דעות דלא נתחייב הערב רק כשיש הנאה ללוה ובזרוק מנה לים דאין לו הנאה לא נתחייב הערב ואם כן ה"נ בשומרין אם הוי בחנם לכך ל"ש בין ערבות ע"ש. ואחרי המחילה לא דק ונעלם ממנו ש"ס ערוך בב"מ גבי מתנה ש"ח להיות כשואל דפריך במהו?ו שני ר' יוחנן אפי' תימא בשלא קנו הידו בההיא הנאה שיצא עליו קול דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשי' וא"כ מפור' אומר דיש הנאה לש"ח ואינו דומה לזרוק לכלב אולים דאין לו הנאה כלל וז"ב ופשוט: ועוד אף אם יהא כדבריו היינו ערב דעלמא אבל בשנים שקבלו שמירה כיון דכל חד נעשה ערב עבור חברו וא"כ י"ל אגב דבעי למקני גמר ומקני ומ"ל לכ"א נעשה ערב בעד השני בזה ודאי כ"ע מודו דמהני אף בלי הנאה ולמעט בפלוגתא עדיף דהרי יש פוסקים דאף בזרוק לכלב שייך ערבות וע' כיוצא בזה גבי אסמכתא דהיכי דבעי למקני גמר ומקנה ודוק כי קצרתי: ומ"שהש"ך כאן בסקי"ב כשתפס בעדים וקשה הרי הש"ך פי' דלא תבעו ליה היינו שמא ואם כן אף בלי עדים ליכא מגו. וכבר נשאלתי ע"ז מק' קאמיניץ וע' בחיבורי לאו"ח מה שהשבתי זה דרך אגב ע"ז ע"ש בחיבורי הנרשם מאה וי"ט דף קס"ב ע"ב: