Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' א' הנחשדת על א"א וכו' נ"ב ע' בב"ש הביא לשון הירושלמי והביאו התוס' פרק כשם הי' הוא שוגג וע' מ"ש בזה בתשו' ל"ק טיסשאפאל במדינות רוסיא במהדורא ד' על אהע"ז סימן נ"ט שם ישבתי מה שהשמיטו הפוסקים דברי הירושלמי הללו וכתבתי דמוכח מן הש"ס דילן להיפוך עי"ש ודוק:
שם באותו סעיף כשם שהיא אסורה לבעל כך אסורה לבועל נ"ב עי' בח"מ ובב"ש מה שכתבו בדין אם היתה אנוסה והבועל מזיד אם היא אסיר' להבועל כיון שמותרת להבעל וע' בחיבורי על אהע"ז מהדורא ט' סימן ס"ז בתשובתי ל"ק אונגיואהר מ"ש קצת ראי' לזה מן הספרי עיי"ש וע' עוד שם בחיבורי הנ"ל סימן ק"ע ודוק. והנה המוהר"א ששון בתשו' הובא באחרונים נסתפק באם כבר אסרה הבעל מחמת זנות אחר אם נאסרה לבועל שני וכבר הכו על קדקדו האחרונים דזה גמ' מפורשת בסנהדרין דמ"א דמוקי לה בזנתה וחזרה וזינתה עיי"ש אך לכאורה י"ל דוקא אם עכ"פ היתה מותרת לבעל רק ע"י זנות נאסרה בזה מה לי זנות זה או זה שם זנות אחת הוא וכאן דמכח זנות נאסרה לבעל נאסרה אף לבועל אבל היכי דהיתה אסורה לבעלה לא עבור זנות רק עבור איסור אחר אם בזה נאסרה להבועל יש לספק אך גם זה ש"ס מפורש הוא בסוטה דכ"ה ע"א גבי ת"ש אלמנה לכה"ג וכו' ולמאי אי לאוסר' עליו הא אסורה וקיימו וכו' אר"י מדיסגרתא לא לאוסרה לבועל כבעל דתנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל הרי מפורש כן להדיא ודו"ק היטב. והנה גרסינן בכתובות (ד' ל"ו ע"ב) והיוצאת משום ש"ר אין לה קנס ולא פיתוי היוצאת משום ש"ר בת סקילה הוא אלא דיצא עלי' ש"ר בילדותה קשה לי מהו פריך נימא דמיירי דהי' עידי כיעור וקלא דל"פ דבזה מוציאין אותה מבעלה ומ"מ היא טוענת שלא זינתה ועדיין בתולה היא ולכך קמ"ל דאעפ"כ אין לה קנס ולא פיתוי וכן מצינו כיו"ב בפ"ד דגיטין המוציא את אשתו משום ש"ר ה"ז לא יחזיר וא"כ נימא דמיירי בכה"ג ומהו פריך וצ"ע:
באותו סעי' בהג"ה שני עידי כיעור מצטרפין וכו' נ"ב עיין בתשובתי קנה מקומה הל' כתובות סי' קט"ו במהדור' ט' שלי סי' צ"ג מ"ש דדוק' שני ע"כ אבל ע"ט אין מצטרפין ולא כהח"מ והנו"ב ייע"ש בטעמו כי נכון הוא בעזה"י ודו"ק וע' מ"ש בדין זה ובדברי הב"ש לקמן סי' קל"ג בחיבורי טטו"ד על יו"ד ה"ל שחיטה סי' א' במהדור' ו' שלי סי' רל"ו ל"ק סטאניסלוב ייע"ש דרך אגב בעזה"י ודו"ק:
סעי' ה' הנטען משפחה וכו' נ"ב עיין בב"ש בשם הנ"י משמע דאף דידוע דבא עלי' נמי אסור לכתחלה לישאנה ולכאורה אין לו טעם כיון דעיקר האיסור מכח לזות שפתים ואם ידוע ומפורסם ומודה שבא עלי' ליכא לזות שפתים אך עי' בתשובתי ל"ק קאזלוב קנה מקומה ביו"ד הל' גרים סי' רס"ח בחיבורי טטו"ד מ"ה סימן רמ"ט מ"ש שם בטעמו ייע"ש וע' בסימן קע"ז לקמן דהיכי דיש חשש שיצאו לתרבות רעה מותר לישאנה וה"ה בזה אם הוי חשש בו או בה כן כתבנו בתשובה הנ"ל ודו"ק ועיין מ"ש בדין זה באריכות בעזה"י בהל' אונס ומפתה סימן קע"ז בתשובה ל"ק טרעבוולא כל השייך לסוגיא זו ודין זה והוא במהדורא ג' שלי ולדין שאח"ז בנכרי ועבד וכו' וביאור לשון זה שמקורו מדברי הרמב"ם ייע"ש בעזה"י ודו"ק:
סעי' ח' כל היכי שהתרו בו ועבר וכנס לא מקרי דיעבד וכו' נ"ב עי' בד"מ בשם תשובת הרא"ש דאם התרה בו הגדול שבעירו שלא ישא אפי' אם אחרים התירו לו לא נקרא דיעבד ונ"מ מזה לדעיל סי' יו"ד ולסימן ט"ו בדין אשת חמיו ולדין משאל"ס בסי' י"ז ומשמע הא הוי להיפוך שאחרים אסרו לו והגדול התיר לו אי בשוין נקרא דיעבד ובחבורי לאהע"ז סימן ט"ו מה"ת ובדין אשת חמיו לא כתבתי כן ומכאן מוכח דלא כמ"ש התם ייע"ש ודו"ק:
סעיף ח' כל היכא שהתרו בו ועבר וכנס לא מקרי דיעבד וכו' נ"ב עיין בב"י בשם הריב"ש סימן רמ"ב דוקא התרו בו אבל התרו בה הוי דיעבד ועיין מ"ש במהדורא ד' שלי בתשובה ל"ק זאלקוויא באהע"ז סימן ו' דלאו כל הענינים שוין ויש דאף בהתרו בה לא הוי כדיעבד ועיין לקמן בש"ע סימן י"ז סעיף ל"ד בהג"ה וח"מ שם ייע"ש ודוק: