Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 117
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א' הנושא אשה ובדקה עצמה ונבעלה וכו' נ"ב עיין בחיבורי על אהע"ז מהדורא זיין דצ"ד בתשובתי ל"ק קראקא קנה מקומה ה"ל קדושין סי' נו"ן מ"ש שם בדרך אגב בענין זה ע"ש ודוק וע' בב"ש מה דנסתפק בבתולה אם רואה מ"ת אם יש לה כתובה וכו' וע' מ"ש בזה בחיבורי על יו"ד ה"ל אבילות סי' שמ"ה והוא במהדורא וא"ו סי' כ"ו מ"ש שם בדין אם מתה אם יורשה על דברי הב"ש הנ"ל ע"ש ודוק:
סעיף ח' היו בה מומין שאפשר שנולדו בה אחר האירוסין נ"ב עי' בב"ש ס"ק ט"ו מ"ש ויש לדמות וכו' ונראה דמוכח כן בלא קושייתו מהרא"ש דהנה שם הביא דעת הרמ"ה שיש חילוק בין רבא לרב אשי בבוגרת דלרבא עליה להביא ראי' ולרב אשי על הבעל להביא ראי' וכ' הרא"ש דאין חילוק בין רבא לרב אשי בבוגרת דגם רבא מודה דבבוגרת על הבעל להביא ראי' וע"כ לא הביא הרי"ף פלוגתתן דאין נ"מ בזה ע"ש ולכאורה קשה להרא"ש דעדיין יש נ"מ ביניהם בבוגרת דלרבא די במה שהבעל מביא ראי' שהי' בה מומין בעודה נערה ואז אמרי' כאן נמצא וכו' כמ"ש הב"ש גופא ולרב אשי דלא ס"ל כאן נמצא וכו' רק חזקת הגוף אז צריך הבעל להביא ראי' דוקא שהי' קודם אירוסין אבל בעודה נערה לא מהני דאכתי מוקמי' לה אחזקת הגוף כיון דהכתובה שייך לה וא"כ יש נ"מ בבוגרת ביניהם א"ו דגם לרב אשי א"צ להביא ראי' רק שהי' בעודה נערה ואז בשעה שנולד הספק הי' ברשות האב תו לא מוקמי' לה אחזקת הגוף אף שעתה הכתובה שייך לה ולפי"ז ה"ה נמי בנכנסה לרשות הבעל די שיביא ראי' שהי' בה בעודה ברשות האב ולא מוקמי' לה אחזקת הגוף תו כמו שכ' הב"ש ז"ל אך לפי"ז קשה על הרא"ש דהא לפי"ז יש נ"מ להיפוך בין רבא לרב אשי במומין שיכול לבדוק דלרבא צריך ראי' שהי' קודם אירוסין אבל אין די במה שהי' ברשות האב דהא יש חדא במקום תרתי וכו' ולרב אשי גם בזה א"צ רק שיביא ראי' שהי' ברשות האב ולא מוקמי' לה תו אחזקת הגוף ויש נ"מ טובא וקשה ממ"נ על הרא"ש ז"ל ולא ידעתי למה הוצרך הב"ש להקשות על סברא זו מהש"ס דנשאר קושית אביי הא בלא זה א"א כלל לתרץ בזה דברי הרא"ש דהא לפי"ז יש נ"מ להיפוך וע"כ מוכח מהרא"ש דלא ס"ל כן וצ"ע ודוק:
סעיף י' בא על אשתו ושהה כמה ימים וכו' נ"ב נסתפקתי אם אין כאן עדים שנבעלה ונסתרה עמו והוא מודה שבעל אותה ואומר שלא בדק אותה עד השתא אם נאמן במיגו שהי' אומר שלא בעל אותה כלל והי' נאמן אם לא שהה שלשים יום כמ"ש הרב בהגה"ה אי לא מהימן וכו' ולכאורה הי' נראה שנאמן דנהי דיש חזקה שאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו מ"מ הא קיי"ל בסימן ע"ח דמיגו במקום חזקה אמרי' ובפרט דהכא יש עוד חזקה שמסייע למיגו דחזקה אין אדם מתפייס במומין ועוד נראה דאפי' מודה שבדקה מתחלה וידע מהמומין רק שלא מחל אף ששהא עד השתא נמי נאמן במיגו שלא בעל אותה כלל בלא שהא שלשים יום ודומה למה שמביא הש"ך בחו"מ סימן רכ"ז בשם הגהות אשר"י בשהא כדי שיראה לתגר או לקרובו שהיכא שעדיין המעות ביד הלוקח נאמן במיגו שיכול לומר נתתי יכול לומר לא נתרצתי וכו' ע"ש והנה מדכתב יכול לומר לא נתרציתי ולא כתב יכול לומר לא ידעתי משמע שאפי' מודה שידע כבר שנתרצה ומ"מ לא מחל אף שלא תבע עד השתא והנה נשמע דבכש"כ דבממון אדם מוחל טפי ואעפי"כ נאמן לומר שידע מתחילה ואעפי"כ לא נתרצה מכש"כ במומין שחזקה אין אדם מתפייס במומין שיהי' נאמן לומר אף שידע שהי' בה לא נתרצה עד הנה במיגו שלא בעל אותה כלל ולזה אין שום חזקה הסותרת לזה כך הי' נראה לכאורה אך מדברי הרב המגיד שכ' דהמתניתין מיירי להרמב"ם כגון שלא בעל אותה כלל ולא כ' דהמשנה מיירי שבעל אותה רק שאין עדים לזה ואין כאן עדיין למ"ד יום ואז נאמן שלא ידע או שלא מחל במיגו שלא בעל אותה משמע דאינו נאמן במיגו והנה במה שאינו נאמן שלא בדק אותה י"ל דאף שאומרין מיגו במקום חזקה בסימן ע"ח מ"מ אין כל החזקות שווין כמ"ש הש"ך בסימן פ"ב ואפשר דחזקה זו דמי לאומרת לא נבעלתי לאחר שלשים יום וכו' אך במה שאין נאמן שיודע מהמומין ומ"מ לא מחל המומין צ"ע דמ"ש מסימן רכ"ז הנ"ל דנאמן ולזה אין כאן חזקה הסותרת וגם במה שאין נאמן שלא בדק אותה ג"כ קשה מנ"ל להרב המגיד דין זה ומלשון הרמב"ם משמע שכ' בא עליה ולא כתב אמר שבא עליה משמע דוקא דידוע שבא עליה כגון שנסתרה עמו בעדים או ששהא למ"ד יום וכו' אבל באין עדים י"ל שנאמן במיגו שלא בדק אותה או שבדק אותה ולא מחל וצ"ע בזה ודוק:
סעיף יא מי שנודע לו שאשתו נכפת וכו' נ"ב עיין בחיבורי על אהע"ז מהדורא ד' סימן ס"ה שם העליתי דזה מיירי דוקא באם הי' רק ב' פעמים כן אבל אם הי' ג"פ כן א"י לגרשה אף מדעתה דהוי כעתים חלימה עתים שוטה ע"ש ולפי דברי הג"פ סימן קי"ט מוכח דמיירי בג"פ רק שלא הי' ביום אחד ולדברי הטו"ז בסימן קי"ט י"ל דמיירי שלא היו לזמנים מיוחדים אבל כבר כתבתי וחלקתי שם על דבריהם ז"ל ולפמ"ש בתשו' שם באותו מהדורא בסימן קי"ט ל"ק מחשציסק דחז"ל לא תקנו רק לגרשה בע"כ אבל מדעתה אם אומרת כן דלא ניחא לה בתקנתא דרבנן יכולה למחול א"כ מרצונה יכול לגרשה אף שהי' ג"פ אך מ"ש כאן בע"כ ודאי מיירי רק בשני פעמים אבל בג"פ אין יכול לגרשה בע"כ ודוק כי ז"ב: