Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 122

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

סעיף א' ונמצא פסול נ"ב עיין בב"ש אפי' פסול מדרבנן עי' מ"ש בתשו' ל"ק טלשין במהדורא ט' סימן ע' שם כתבתי דלפי ענין סידור גט שלנו דמתנין דמגרש בלי שום תנאי י"ל דאף אם פסול מדרבנן נעשה שליח ואין רשאין לכתוב אחר רק בציווי הבעל או שאמר כמנהג שניתן רשות לכתוב עד מאה ע"ש ודוק:

סעיף ח' בהגה אבל אם עדיין לא נחתם כו' נ"ב עיין ב"ש שכתב דהיינו דוקא לר' מאיר דס"ל ע"ח כרתי אבל לר"א דס"ל עדי מסירה עשה הסופר שליחותו עכ"ל. ופירוש דבריו כיון דהגט כשר מן התורה ליתן כך כבר עשה הסופר שליחותו אבל לפענ"ד דגם לר' אליעזר לא עשה הסופר שליחותו דהא דמן התורה כשר בעידי מסירה היינו אם הבעל בעצמו רוצה ליתן בעידי מסירה לבד אז כשר מן התורה אבל אם הבעל ציוה לעדים ולסופר לכתוב ולחתום וליתן ליד האשה אז אם העדים נתנו לה בעידי מסירה לבד ולא חתמו פסול מן התורה כיון דשינוי מדעת הבעל ולא ידע משאר שינוים שאם שינוי מדע' הבעל פסול הגט מן התורה ואין ראוי כלל ליתן לה הגט בלא עידי חתימה מן התורה ולא עשה הסופר שליחותו כלל כמו לר"מ ואין חילוק ביניהם כלל בזה כן נראה לי נכון והרב קאי על המחבר שמיירי בכך בהאי גוני כנ"ל:

סעיף ב אמר להם כתבו ותנו נ"ב עיין בב"ש ס"ק ז' מה שהביא פלוגתת הפוסקים אם קי"ל כאת"ל היכי דמפורש האת"ל והיכי דאין מפורש האת"ל לכ"ע לא קיי"ל כאת"ל וע' בחיבורי להל' שבועות סימן רל"ח בהשמטות מ"ש ראי' לזה מן הש"ס דשבועות דכ"ב יעו"ש:

Next →