Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ט' אשה שנתגרשה וכו' נ"ב הנה מה שיש להקשות בזה על הש"ע ובדין אם גירש על תנאי אימתי מונין ג' חדשים עי' מ"ש ל"ק טיסמיניץ ול"ק קאלמייא דרך אגב קנה מקומה בהשמטות לחבורינו על הל' נדה סימן קפ"ד ייע"ש דרך אגב מ"ש בזה בעזה"י וע' במהדורא ט' שלי קנה מקומו בהל' גיטין והל' חליצה מ"ש בדין הנ"ל ייע"ש ודו"ק:
סעיף יא גזרו חכמים שלא ישא אדם וכו' נ"ב הנה לולא דמסתפינא נראה ללמוד היתר חדש במניקת בזה"ז להיות מותרת להנשא אחר י"ח חודש דהנה מה דקבעו חז"ל כ"ד חודש לנשואין מכח שמא תתעבר ויעכר חלבה ומה יעשה הילד אחר כ"ד חודש ומי יפרנסנו ובע"כ דאחר כ"ד חודש אין דרך רוב התינוקת לינק והמה מתפרנסין בטבען בדברים אחרים ואין צריכין יגיעה וטרחה ולבקש להם תחבולת בזה לא חיישי' שמא ימות רק בתוך כ"ד חודש דדרך כל תינוק לינק ואם גומלין אותו הוי מיעוטא וצריך לחפש להו מזונות קלים בזה צריך ליגיעה יתירה וטרחה בזה חיישי' לדלמא אתי לאתרשולי וימות וא"כ תינח בזמן הש"ס שהי' דרך רוב תינוקות לינק כ"ד חודש אבל לדידן דנשתנו הטבעים וכל תינוק אינו יונק יותר מי"ח חודש ויש שגומלין לט"ו חדשים ואדרבא להיות יונק יותר מח"י הוי מיעוטא דל"ש וא"כ לדידן חזר להיות הולד אחר ח"י חדשים דינו כמו לדין הש"ס אחר כ"ד חודש אף דקיי"ל דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו וגם לא בכלל דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירו משום דהתוס' פ"ק דמגילה גבי רבי שרצה לעקור ט"ב כתבו דאין זה בכלל אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו דלא רצה לעקור רק החומר שיש בו יותר משאר תעניות וכו' א"כ משמע היכי דעוקרו במקצת ולא בכולו לא נחשב עקירה ולא בעינן מנין אחר להתירו דאם בעינן מנין הדר אין ב"ד יכול לבטל וכו' וא"כ ה"נ כאן דעיקר דמניקת דגזרו רבנן דאסורה להנשא זה נשאר קיים ולא עקרינן רק מזמן כ"ד חודש לח"י חדשים אין זה עקירה ולא בעינן ב"ד גדול ממנו בחכמה ובמנין ולא בעי מנין אחר להתירו וגם יש לדמות זה לדין גילוי שכתבו הפוסקים כיון דלא נגזר אלא במקום שיש נחשים השתא דליכא נחשים מותר כן ה"נ כיון דלא נגזר על עולמית רק לזמן דרך הנקת הילד א"כ כיון דהשתא הוי הדרך רק ח"י חודש הוי זה במקום כד"ח בזמן התלמוד וגם ע"כ לא אמרי' דצריך מנין אחר להתירו רק אם רוצין להתיר לגמרי אבל כאן דעיקר התקנה נשאר קיים רק לשנותו מזמן לזמן בזה לא בעי מנין אחר רק עתה י"ח חודש הוי כמו לדידהו כ"ד חודש לכך הי' נראה היתר ברור להנשא אחר י"ח חודש אך מה כחי בזה להתיר נגד משמעות כל האחרונים עכ"פ נראה לצרף ההיתר היכא דיש עוד סניף להקל כגון בגרושה ולא התחילה לינק יש לצרף גם זה ואם כי בד' תפארת למשה בהקדמתו מזהיר שלא להצטרף בהיתר זה של מניקת ע"כ תמיד הנני מיראי הוראה בזה אך אחרי שובי נחמתי וזה הוי בזמנם דהוי הדרך לינק רוב וולדות כ"ד חודש רק להתירו מטעם אחר בזה אמרי' כן אבל בזמנינו דנשתנו הטבעיים ואין אחד מאלף יונק רק ח"י חדשים הוי בזה כמו לדידיהו אחר כ"ד חודש ואין בזה מורא להצטרף בפרט בצירוף עוד קולא אחרת כנלפענ"ד וע' בחיבורי על אהע"ז מהדורא ב' סי' רכ"ו ובחיבורי מהדורא ג' בתשובתי ל"ק סיגוט במדינות אונגרין הארכתי בזה ודו"ק.
שם באותו סעיף בהג"ה וי"א דלכתחלה יחוש אפי' לחודש העיבור נ"ב הנה לדעתי הי' נראה להכריע כך כיון דכמה פעמים נזכר בש"ס כ"ד חודש ופעמים נזכר ב' חדשים וע' בנו"ב מ"ק מ"ש בזה ולדעתי י"ל כך כיון דקי"ל כמה פעמים דיום אחד בשנה חשוב שנה וגם מבואר בירושלמי הובא בפוסקים דאף לענין בתוליה חוזרין תליא בקביעות ב"ד השנה ואם שלמו לה ג' שנים ועברו ב"ד את השנה בתוליה חוזרין הרי גם מה דתלי' בעניני הגוף גם זה נשתנה בקביעות ב"ד ולכך י"ל ה"נ בזה תרוייהו בעי' לענין הנקה לחומרא שיהי' כ"ד חודש וגם שם שני שנים לימות עולם ונ"מ דאם ילדה באלול אם הוי ממתנת עד סוף אלול השני כבר הוי ב' שנים לענין ערלה ועוד לכמה דברים לכך קמ"ל דלא די בב' שנים רק בעי' כ"ד חודש ואם הוי נקט כד"ח אז אם ילדה בתשרי ונתעברה השנה הי' כלין כד"ח בתחילת אלול לכך קמ"ל דבעי' ב' שנים ועדיין לא כלו ב' שנים אך אם ילדה באמצע החורף וכדומה אז כיון דכלו לה כד"ח עם העיבור לכ"ע א"צ להמתין יותר דממ"נ כד"ח איכא וב' שנים של ימות עולם נמי כלו הלך לו א"צ להמתין עוד חודש כ"ה דממ"נ אי בתר שנים של ימות עולם אזלת יש ב' שנים ואם בתר כ"ד חודש יש כ"ד חודש בזה א"צ להוסיף עבור חודש העיבור כן נלפענ"ד להכריע לולא שאין יתוש כמוני מכריע והנה בהיותי בזה ראיתי דיש להעמיד כן בלשון רש"י ביבמות דל"ו ע"ב שפירש שם בדברי רבנן דאמרו מוציא בגט ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס דפירוש רש"י כד"ח והוא למותר דמה בעי רש"י בזה הרי זה נדע ממילא דזמן הנקה הוי לכ"א כדאית לי' ולכך הוכחתי בזה בתשובתי (במהדורא ג') כדעת הפ"י עי"ש ועתה ראיתי די"ל כך כוונת רש"י דס"ל כהי"א דלכתחלה ראוי לחוש גם לחודש העיבור אך בדיעבד כ"ע מודים דדי בכ"ד חודש ולכך זה קמ"ל רש"י דאף דעתה כבר גירשה מ"מ כיון דכבר כנסה הוי כדיעבד ודי כ"ד חודש וא"צ להמתין בזה חודש העיבור וזה שכיוון רש"י במ"ש בסוף כ"ד חודש וא"ש ונכון בעזה"י מיהו כיון דרש"י לא כתב דרך פסק הלכה רק פירוש הגמ' נראה יותר מוכח כדעת הפ"י וכמ"ש בתשו' הנ"ל ולכך כיון דהוי קשה לרש"י לשון הש"ס לכשיגיע זמנו לכנוס כמ"ש שם בתשו' לכך פירוש כן אבל אי נימא הכוונה כמ"ש כאן א"כ אדרבא אין זה זמנו לכתחלה דלכתחלה בעי' גם העיבור וא"כ בע"כ רש"י לאו דרך פירוש כתב כן רק לדינא ואין זה דרך רש"י ז"ל לכך הנכון כמש"כ כדעת הפ"י ודוק:
שם באותו סעיף בהג"ה ויש מקילין במזנה נ"ב עי' במהדורא ד' שלי על אהע"ז בתשובתי ל"ק טארנאפאל מ"ש בזה די"ל דאף המקילין היינו רק במזנה פנויה אבל בא"א המזנה אף דידוע שזנתה כיון דשם אלמנה וגרושה עליה לא פלוג רבנן בתקנתן עי"ש בטעמו ועי"ש מה שכתבתי בזה ליישב דברי הרמב"ם ע"נ בעזה"י מה דנקט הטעם דדחסה עי"ש ודו"ק: