Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 152
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ג' שנים אומרים נתגרשה וכו' נ"ב הנה הרא"ש בפ"ב דכתובות הביא דעת ר"ח דדחה דברי רב אשי מהלכה רק קיי"ל כרבא והרא"ש תמה עליו ועיימ"ש בתשו' לק' טשודנוב קנה מקומו באה"ע סי' קמ"א מ"ש ליישב דבריו גם מה דקשה בגוף הסוגיא במה דפריך לרבא מרב המנונא כתבתי שם גם הבאתי שמה דברי הריטב"א שהביא השיטה מקובצת בפ"ב דכתובות שם דמשמע מדבריו דמה דאמרי' שלא בפניו מעיזה היינו רק לכתחלה אבל בדיעבד לא תצא וכן הוא בשם הרא"ש שם ייע"ש והוא חידוש דין ואפשר אף הוא לא קאמר רק בצירוף ב' שנתגרשה ולהס"ד דש"ס דשם ייע"ש ודו"ק:
סעיף ו' האשה שבאה ואמרה א"א הייתי וכו' וי"א דוקא כשאמרה בתוך כדי דיבור וכו' נ"ב הנה ראיתי במחנה אפרים בהל' אסורי ביאה בח"ב דכ"ט ע"ב שהביא ב' דיעות הללו אם הפה שאסר הפה שהיתר אם הוי מטעם מגו או בלא מגו והנה כתב שם דדברי התוס' בפ"ב דכתובות גבי מניין להפה שאסר מנין נמי כן דהוי מטעם מגו ייע"ש והנה באמת התוס' שם בסוף דבריהם הביאו בשם הר"י להיפוך דאינו מטעם מגו וכן מוכח יותר בתוס' ב"ק (ד' ע"ב ע"ב) ד"ה אין לך בו אלא משעת חדושו וכו' שכתבו והא דאמר בפ"ב דכתובות שנים החתומין על השטר וכו' האי לאו מגו הוא שאין השטר מתקיים אלא על פיהם והפה שאסר הוא הפה שהיתר כדאמרי' התם בההוא פרקא מנין להפה שאסר הוא הפה שהיתר ופריך הא ל"ל קרא סברא הוא וכו' וא"כ מוכח דס"ל הפה שאסר הוא הפה שהיתר אינו מכח מגו וכוונתם נראה דודאי אם הוי מכח מגו הוי בעי' קרא דהרי י"ל דאולי לאו בקיאי בדינא ונהי דלפי האמת אף בלי קרא קיי"ל דמהני מגו מ"מ לא הוי פריך כ"כ בפשיטות דהא למ"ל קרא ובע"כ מוכח דהפה שאסר וכו' עדיף ממגו ייע"ש ויש להסביר הדבר דהנה מגו הוי מטעם רוב דהרי י"ל דלא בקי בדין רק דאזלי' בתר רובא דרוב בקיאין בדינא וכן מצאתי אח"כ בילדותי בתומים שמה"ט לא מהני מגו להוציא ואני אמרתי זה בילדותי מסברא דנפשאי וא"כ כיון דהוי מטעם רוב תינח אנן דידעי' דאזלי' בתר רובא כמ"ש בפ"ק דחולין אבל אם לא הוי ידעי' דאזלי' בתר רובא לא הי' מועיל מגו וא"כ הרי בחולין הוי כמה מ"ד דכל חד למד ממקום אחר דאזלי' ב"ר וא"כ מהו פריך הש"ס סברא הוא דילמא קמ"ל דאזלי' ב"ר ובע"כ מוכח דפה שאסר לאו מטעם מיגו הוא ולא מכח רוב ולפי"ז כיון דמוכח בש"ס ב"ק שם ובכמה דוכתא דמגו בשנים לא אמרי' וקשה משנים החתומים על השטר כקושית התוס' ובע"כ הפה שאסר עדיף ממיגו ומוכח כדעה ראשונה להלכה והנה מידי דברי בזה דמגו הוי מכח רוב עלה בלבי לטעם למה לא מהני מיגו בשנים ובמה שהקשה התוס' בפ"ק דקידושין בסוגיא דשליח נעשה עד דהוי מגו בב' ונדחקו ליישב דלפטור מכוונין לדבר אחד עיי"ש ולפמ"ש י"ל כך דמגו מהני מטעם רוב ולא חיישי' למיעוטא אך זה אם הוי רק חד מיגו אבל בב' עדים כיון דהוי מגו בכל חד א"כ בכל חד הוי ספק אולי הוא מן המיעוט א"כ הוי ס"ס דילמא עד זה מן המיעוט ואת"ל אינו מן המיעוט דילמא השני מן המיעוט והוי ס"ס וס"ס עדיף מרובא עכ"פ שקול כמו רוב לכך לא מהני מיגו בשנים וא"כ תינח בעלמא כיון דהוי ספק לא מהני עדותן אבל לפטור נפשם לו יהא דהוי ספק עכ"פ פטורין מממון וכיון דעכ"פ פטורין שוב לא הוי נוגעין ונאמנים באמירת עדים כן נ"ל דרך הערה בעלמא ודו"ק: