סעיף ג' קידש וכו' ששוה פחות משוה פרוטה וכו' שמא דבר זו שוה פרוטה במקום אחר וכו' נ"ב עי' בב"ש ס"ק וי"ו מ"ש ונראה אף בידוע שש"פ במק"א וכו' והנה ע"פ דבריו נראה ליישב קושיות התוס' רפ"ק דקדושין (ד' ב' ע"א) ד"ה בפרוטה ובש"פ שהקשו כיון דתנא בש"פ למ"ל בפרוטה וכו' והוא דאם הוי תנא בש"פ ה"א דגם ב"ה מודה דבעי' דינר רק מה דמהני ש"פ היינו מכח שמא שוה דינר במדי ומהני מכח דהוי כאומרת לדידי שוה דינר ומה דבעי' פרוטה היינו אם אינו ש"פ כאן כיון דאינו ממון כלל לא מהני לדידי שוה רק כיון דש"פ א"כ לענין שאר דברים נחשב פרוטה ממון לכך מהני לדידי שוה וא"כ תינח בש"פ אבל פרוטה ממש כיון דזה הוי כסף ממש ובזה לא שייך לומר דשוה במדי כיון דבימי משה לא הוי זה רק פרוטה וכמ"ש כן המקנה ג"כ דבנסכא של כסף לא שייך שוה במדי והוי ס"ד דבזה אינו מקודשת לכך קמ"ל דגם בפרוטה מקודשת דלא בעי' דינר כלל רק פרוטה וא"ש ושוב ראיתי באור חדש על קדושין הרגיש בתירוץ זה אך לא הביא כלל דברי הב"ש וסברתו ולדבריו קשה אם הו"א דטעמא שמא שוה דינר במדי יהי' די אף בפחות מש"פ ולמ"ל ש"פ ויהי' מוכח דאין הטעם כן אך לפמ"ש ע"פ סברת הב"ש א"ש ודוק היטב:

סעיף ט' בהג"ה אבל במקום דאיכא למיטעי צריך קדושין אחרים וכו' נ"ב עי' ב"ש ס"ק כ"ב באיש ואשה הדרים יחד אם הוי בעידי יחוד וביאה וע' מ"ש בזה בעזה"י למדינת זיבענבערג קנה מקומה בהל' קדושין סי' כ"ח במהדורא ט' שלי סי' ר"ו ייע"ש מ"ש השייך לכאן בעזה"י ודוק: