סעיף א' בביאה כיצד וכו' נ"ב עי' בש"ס פ"ק דקדושין ד' יו"ד בבעיא דביאה דנשואין עושה ובתוס' ד"ה וחייבין עליו ובמהרש"א שם וע' מ"ש בכל זה ובתוס' ד' ד"ה זבוני מ"ש בזה ובפלפול הסוגיא דסנהדרין ד' ס"ט אם אזלי' בד"נ בתר רובא בתשו' למדינת פולין ל"ק יאנווי קנה מקומה באהע"ז סי' י"ז בתק"ע ייע"ש דרך אגב מה שהארכתי בזה בעזה"י ובסוגיא דיבמות ד' פ' אם בעי' כל סימני סריס ייע"ש ודו"ק. והנה מה דהקשה לי אחד על מה דגרסינן בש"ס קדושין הנ"ל בבעיא אי ביאה נשואין עושה וכו' נ"מ לכה"ג וכו' מש"ס יבמות ד' נ"ט מ"ש דשם בעולה אחת הוא ואינה נקראת בעולה עי' בהשמטות לשירי טהרה הל' מקוואות ל"ק טשודניב מ"ש שם דרך אגב בעזה"י ליישב זה ודוק:

סעיף ב' המקדש בביאה וכו' נ"ב הנה בדין אם ביאת איסור קונה או לא נלפענ"ד כעת ראי' ברורה דקונה והוא ממ"ש בפ"ק דקדושין (ד' ד' ע"ב) בתוס' ד"ה מעיקרא דדינא פרכא שכן יוצאת בשש ויובל וסימנין אלא דניחא לי' למפרך פרכא דשייכא אף בשפחה כנענית דהוי מצי למעבד ק"ו משפחה כנענית דלא שייכא פרכא דסימנין שש ויובל עכ"ל ואי ס"ד דביאת איסור אינו קונה מה ק"ו הוו משפחה כנענית הרי י"ל דלכך אינה נקנית בביאה מכח דהוי ביאה דאסורה הא אם הוי היתר היתה נקנית גם בביאה ובאשה דהיתר היא נקנית בביאה ובע"כ מוכח דבאיסור נמי קונה בביאה ואעפ"כ אינה נקנית בביאה שפיר הוי ק"ו לכך הוצרך לומר שכן יוצאת בכסף וזה ראי' ברורה לפענ"ד בעזה"י ודוק: