סעיף א' קטן שקידש וכו' נ"ב הנה אם האב קידש אשה לבנו קטן יש לחוש בזה לדעת הר"י בר ברזילי דס"ל דהוי קדושי תורה וכבר חששו בזה האחרונים בתשובותיהם אך אם לא קדשה האב רק הקטן בעצמו כתבו דבזה ודאי אינו כלום ונראה דהיינו דוקא אם לא עמד האב בשעת שקדשה הקטן אבל אם עמד שם האב בשעת קדושין נחשב כאלו נתן האב בעצמו לה הקדושין וכמ"ש כעין זה הרב רמ"א בעצמו לעיל סימן י"ז סעיף ח' גבי קטנה אם עמד האב שם נחשב כאלו קבלו בידי' וא"כ ה"נ בקטן הוי כן ושוב חזר חשש הר"י בר ברזילי למקומו מיהו אפשר לחלק בין קטנה לקטן דבקטנה דהיא ברשותו ונחשבת כידו כמו דמבעיא בש"ס בפ"ב דקדושין ייע"ש ולכך כיון דכיד אביו דמיא ומיהו לענין יד בעינן שיהי' עומד בצדו כמ"ש בש"ס פ"ק דב"מ גבי חצר לכך אם עומדת בצד אביו נחשב כאלו קיבל הוא אבל בקטן דאינו ברשותו ולא הוי כידו לא מהני מה שעומד אצלו להיות נחשב כנתן הוא מ"מ לא מלאני לבי לעשות מעשה להקל כזה כן כתבתי ל"ק דובנא בקצרה ואין פנאי להאריך בזה אולי יזכיני ד' בזמן אחר לבאר יותר בזה ודוק:

סעיף א' ואסור להשיאו אשה בעודו קטן וכו' נ"ב הנה באם קידש האב אשה לבנו קטן נודע במחברים דעת הר"י בר ברזילי דיש לחוש לקדושין ודעת המשלמ"ל בפ"ו מגרושין דהוי חשש תורה [וכבר כתבנו מזה בכמה דוכתא] והנה בלמדי מס' גיטין (ד' פ"ה ע"א) במה דמיבעיא שם חוץ מקדושי קטן מהו ומה מבעיא להו הרי משכחת ע"י קדושי אביו ומוכח דלא כהר"' ב"ב אך אח"כ ראיתי בנו"ב מה"ק (סימן ס"ג) שכבר הרגיש חתנו הגאון בזה אך אחר עיוני ראיתי כי אדרבא מסוגיא זו יהיה ראיה להריב"ב דקשה למה נקט הש"ס הלשון חוץ מקדושי קטן הו"ל לומר חוץ מקטן מהו וכפרש"י באמת וכמו דנקט אח"כ חוץ מהנולדים וכו' ולמה נקט מקדושי קטן ובע"כ הוי כדעת הריב"ב ולכך אם הי' אומר חוץ מקטן ודאי לא הוי גט כיון דמשכחת לה בקדושי אביו רק דמבעיא לי' באומר חוץ מקדושי קטן דזה משמע דהקטן בעצמו מקדש אותה וזה ודאי אין לו קדושין ולכך מבעיא לי' מכח דאתי לכלל הוי' וז"ב לפענ"ד לראי' בעזה"י וק"ל: