Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 70
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ח' בהג"ה אבל אם אמרו סתם להלוות לה כו' ונפל לה ירושה ממקום אחר צריכה היא לשלם כו' נ"ב הנה דברי הרב בכאן צ"ע שהרב הוציא כן מתשובת הרשב"א שהביא הב"י. והנה הרשב"א לשטתו אזיל דכ' בחדושיו לפ"ד דנדרים דהזן אשת חבירו סתם כוונתו הוי לפרוע ממנה וגובה ממנה והיא מבעלה אבל הר"ן כתב שם ואין מחוורים לדעתי דנהי דהזן כו' מיהו סתמא זו אדעתא דבעל נחית ולא אדעתא דידה שכבר הוא יודע דאין לאשה זו נכסים שיהא נפרע מהם אלא מבעלה ולא מסיק אדעתי' לומר שנתחייב היא בהם כדי שתוכל לגבות מבעלה ולהגבותה דלאו כולהו אינשי דיני גמירי אלא סתמא אדעתא דבעל נחית כו'. והנה מלשוני זה משמע דדוקא אם לא הוי לאשה נ"מ כשזנה אז חולק על הרשב"א וס"ל דאדעתא דבעל נחית כיון דלה אין לה נכסים וע"ד שתגבם היא מבעלה והוא ממנה זה לאו דינא גמירי אבל אם הי' לה אז נכסי נ"מ וידע מזה המלוה מודה הר"ן דאדעתא דידה נחית ולא כהב"ש בסימן זה דכ' סתם דאין חילוק בין זנה סתם או ע"ד הבעל ולא כהרשב"א וכוונתו על פלוגתת הרשב"א והר"ן הנ"ל והו"ל לבאר דהיינו דוקא באין לה נכסים אז בשעת המזונות אבל אם יש לה נכסים אז בסתם חוזר וגובה ממנה ואם פירש לשם הבעל מפסיד לגמרי ואם סתם גובה ממנה והיא מבעלה. ולפ"ז גם מ"ש הרשב"א דאם אמרו סתם להלוות לה ונפל לה ירושה דצריכה היא לשלם דהרשב"א לשטתו אזיל דס"ל דאם זנה סתם הוי על דעתא דידה לכך ה"נ באמרו הב"ד סתם להלוות לה הוי נמי הכוונה על דעתא דידה לכך צריכה היא לשלם. אבל להר"ן דס"ל דבסתם ולא הו"ל נכסים אז לא הוי ע"ד דידה רק על דעת הבעל כן ה"נ בציוו הב"ד להלוות לה סתם נמי הוי הכוונה רק ע"ד הבעל לא ע"ד דידה כיון שלא הי' לה אז נכסים א"י לגבות ממנה אח"כ ולמה סתם הרמ"א בזה כדעת הרשב"א מיהו כד דייקינן א"ש דהרי משמע מהר"ן דאם הוי ידע זה המלוה הדין דהיא יכולה לתבוע מן הבעל והוא ממנה הי' מודה להרשב"א דמן הסתם הי' כוונתו אדעתא דידה רק כתב דלאו כולהו אינשי דינא גמירי בזה א"כ תינח המלוה אבל הב"ד ודאי יודעין הדין דיכול לתבוע ממנה והיא מבעלה לכך מודה להרשב"א דסתם הוי ע"ד דידה לכך הסכים בזה להרשב"א דבציווי התם נמי הכוונה על דעתא דידה ויכול לפרוע ממנה. ובזה א"ש מה דדייק הרמ"א וכתב ונפלה לה ירושה דלכאורה מה נ"מ אם נפלו לה אח"כ או הי' לה מכבר נ"מ והי' לו לכתוב סתם יכול לפרוע ממנה וממילא נדע דמיירי ביש לה נכסים דאל"כ ממה יפרע. אך לפמ"ש דזה עיקר הרבותא דאם הי' לה נכסים מכבר אף בנתן לה סתם שלא ע"פ ב"ד ולא בתורת הלואה נמי יכול לפרוע ממנה דבזה מודה הר"ן לכך קמ"ל אף בלא הי' אז לה נכסים כלל דאז בסתם אינש לא ואמרי' דאדעתא דידה נתכוין רק ע"ד הבעל. אבל בב"ד שציווי להלות סתם הם יודעין הדין ואף בזה אמרי' אדעתא דידה נתכוונו כן נראה נכון וברור לפענ"ד. שוב הגיע לידי ספר הפלאה וראיתי שגם הוא הרגיש במקצת דברינו ייע"ש ודו"ק: